המלצה על ספר

הספר מבוא אישי הוא האוטוביוגרפיה של השופט המנוח חיים כהן (הוצאת דביר). הספר ראוי לקריאה, בראש ובראשונה, בגלל אישיותו של חיים כהן, עומק ידיעותיו, ומגוון התפקידים שמילא בחייו הציבוריים בארץ: פרקליט המדינה, יועץ משפטי לממשלה ולבסוף שופט עליון.

העברית המשובחת של חיים כהן ראויה להתייחסות מיוחדת. כתיבתו של חיים כהן שהיה תלמיד חכם, יונקת מרבדיה העמוקים ביותר של השפה העברית. גם מי שבקיא ושולט היטב בעברית ימצא כאן שימוש בביטויים נשכחים וציטוטים מרתקים. בנוסף לאלה, ניסוחיו של חיים כהן הם מלאכת מחשבת, ולא ניתן שלא להתפעל מהגילוף המושלם והעדין של משפטיו.

אך לא רק הצורה אלא גם התוכן ימשוך את חובבי השפה העברית. חיים כהן עסק בתפקידיו השונים ביצירת הלשון המשפטית בשפה העברית המתחדשת, והוא מספר על כך לאורך הספר. יחסו העמוק לשפה החל בשלב מוקדם בחייו, כפי שהוא עצמו מספר:

[סבי] לימדני שבים התלמוד אין חשיבות מה לומדים -- כולו תורה שבעל-פה הוא; יש חשיבות רק איך לומדים. תפסתי מהא את ה"איך" המיוחד שלו: הלימוד שלו היה אטימולוגי מובהק. כל מונח ומונח זכה לניתוח יסודי: לא רק משמעותו היתה חשובה, חשובים היו גם מקורו ומקבילותיו בשפות אחרות, והשינויים שחלו במשמעותו משפה לשפה או מתקופה לתקופה. אחרי שסיימנו מסכת עבודה זרה כתב ופירסם מאמר גדול על המילים השונות המציינות בה את השווקים... הוא נטע בקרבי את חוש הדיוק והדייקנות בשימוש בלשון, את הסקרנות לרדת לעומקי סודותיהן של המילים... (עמ' 86)

חיים כהן שהיה מהמעצבים של מערכת המשפט הישראלית לא שכח את שלמד בבית סבו: "נדמה היה לי שנקודת המוצא לחידוש פני המשפט העברי היא חידוש לשוננו המשפטית. כמו הלשון כן המשפט." (עמ' 189).

בספרו של חיים כהן מפעמת הרוח הציונית, הדמוקרטית והמערבית -- אך גם התרבות היהודית. שפתו של חיים כהן משקפת עולם רוחני עשיר זה. כפי שכותב הוא עצמו על לשון החכמים,

ידעתי היטב כי את מלוא טעמם של דברי נביאים וחכמים אי אפשר לטעום אלא בהשראת לשונם שלהם. לא שראיתי בלשונם עניין של קדושה... כי אם יופי מיוחד, ששום תרגום אינו מסוגל לשחזר. (עמ' 190)

ספר מעניין, חשוב, ויפה.