ביידיש זה נשמע יותר טוב...

יידיש היא בהחלט לא חלק מהשפה העברית, ובודאי לא מהעברית הישראלית שבה אנחנו עוסקים כאן. מצד שני, לא מעט מילים נכנסו לעברית מהיידיש, ומילים ביידיש הן חלק מהרקע התרבותי-לשוני של רבים מהאשכנזים בארץ, של כל מי שראה סיינפלד, חי זמן מה בניו-יורק, ואולי גם של חלק מהישראלים הלא אשכנזים...

אז לכל מי שרוצה ללמוד יידיש, או סתם רוצה לחייך קצת - דלגו לאתר הזה. נו, באמת, זה לא כזה שלעפּ.

ביטוי השבוע: לית מאן דפליג

לֵית מָאן דְּפָלִיג

אין חולקים על כך, הכול מסכימים לכך, יש תמימות דעים בנושא.

הביטוי הוא בארמית ומשמעותו המילולית: "אין מי שחולק".

דוגמה: לית מאן דפליג שדמוקרטיה טובה מצורות שלטון אחרות, אולם לעיתים יש התנגשות בין דמוקרטיה לבין ערכים חשובים אחרים.

המילה הארמית לֵית (אין) חדרה לעברית בביטויים רבים, הבולט בהם הוא אולי לית ברירה או בלית ברירה במשמעות של אין ברירה, אין דרך אחרת.

עידית

עִדִּית, עידית ש"ע, נקבה. - א. . מבחר, מיטב. ב. אדמה פורייה וטובה.

לא לבלבל עם השם הפרטי עידית... אולי זה המקור שלו? מה אתם חושבים?

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
עִדִּית

ביטוי השבוע: עבד נרצע

עבד נִרְצָע

כינוי למי שנשתעבד למישהו שיעבוד מוחלט.

מקור הביטוי הוא בספר שמות פרק כא (פרשת משפטים), שם נקבע שעבד שאינו רוצה להשתחרר בשנת השמיטה (השנה השביעית), ורוצה להישאר עבד עולם, ירצעו (יחוררו) את אוזנו: וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.

ומכאן גם הצירוף אהבתי את אדוני שבא להזכיר את הסיפור בעבד הנרצע. כך למשל: האזרחים מקבלים את כל גזרות הממשלה ללא תלונה, בחזקת "אהבתי את אדוני".

וראו גם את סיפורו של דוד פרישמן בַּמַּרְצֵעַ העוסק בעבד המבקש להפוך לעבד עולם.

בילדי בילדי

מאיר שלו כותב היום בידיעות אחרונות על אקונומיקה בלדי. מצחיק.

"בלד" פירושו ארץ ו"בלדי" הוא של הארץ. מתאים לתיאור ירקות, אבל לא כל כך לתיאור אקונומיקה.

בלדי שהיא, כמובן, מילה ערבית, הפכה מזמן לחלק אינטרגלי מהעברית הישראלית.

קפנדריה

קַפַּנְדְּרִיָּה, קפנדריה, קפנדריא, קַפֶּנְדַּרְיָא ש"ע, נקבה. - דרך קיצור, קיצור דרך.

מלטינית: compendiarius ובהטיה המתאימה compendiaria. דרך לשון חז"ל ואל השפה העברית.

"לא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו... ולא יעשנו קפנדריא" (מסכת ברכות ט ה).

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
קַפַּנְדְּרִיָּה

ביטוי השבוע: טבין ותקילין

טָבִין וּתְקִילִין

מקור הביטוי הוא בבא מציעא מד.

הביטוי הוא בארמית ומשמעותו המילולית: טובים ושקולים. הביטוי משמש בשפה מליצית ונאמר על סכום כסף, לרוב על סכום כסף גדול. משמעות הביטוי היא, "כסף טוב", "עובר לסוחר" ובשימוש מדויק יותר אף "מזומנים".

בד"כ השימוש יהיה בסגנון: שילמתי עבור הרכב 130,000$ טבין ותקילין.

נדמה לי שבקרב רוב הדוברים המשמעות היחידה שיש לביטוי היא לצורך הדגשת גובהו של תשלום זה או אחר.

טעים...

אחד הדברים הנחמדים השבוע (שהיה בסך הכל שבוע לא כל כך מוצלח) היה חבילת קרמבו שקנו בשבילי. קרמבו הוא ממתק ישראלי במובהק, אפילו את השם קרמבו לא הייתי יודע איך לתרגם לשפה אחרת. קרמבו = קרם + בו (הקרם בתוכו), נחמד לא? זהו portmanteau, כמו קרנף (קרן+אף) ורמזור (רמז+אור). צורת יצירת המילים הזו נפוצה למדי כשיטה ליצירת שמות מותגים, והשתמשו בה במספר מקרים לצורך יצירת מילים חדשות בעברית המתחדשת.

בכל מקרה, למי שלא אכל עדיין השנה מומלץ לארגן לעצמו קרמבו. יאמממם... (וזו כבר אונומטופיאה)

חיפוש באתר

לשואלים בעניין אפשרות חיפוש באתר: בראש העמוד נמצאת קופסת טקסט קטנה ולידה ריבוע המכיל את המילה SEARCH. כתבו את המילה לחיפוש בקופסה והקישו אנטר, ותקבלו את רשימת העמודים באתר המכילים את המילה המבוקשת.

ניתן לבצע את אותה פעולה ישירות מתוך גוגל, על-ידי הוספת האופציה site:hebrewlog.blogspot.com בקופסת החיפוש של גוגל. למשל כך.

מעיתוני סוף השבוע

אהוד אשרי חוזר בגליון יום שישי של הארץ לעניין החיריק בבניין הפעיל: במילים אחרות, השמדת החיריק מתפקדת כסמן חברתי של חוסר השכלה. זאת בדיוק הבעיה - שאנשים חסרי השכלה כותבים שלטי חוצות, מגישים בטלוויזיה ורצים לראשות הממשלה.

יקיר האתר, מאיר שלו, כותב במוסף ידיעות על חנות הספרים "בר בוקס אנד פרס" (כך!) בטרמינל החדש בנתב"ג (פעם קראו לזה "בית נתיבות"). כפי הנראה פרסמה חנות הספרים הזו מודעה בת 34 מילים ובהן 42 שגיאות ניקוד... מאיר שלו: באופן אישי, על אף שאני חובב ניקוד נכון ומלא, אני סבור שהעברית יכולה להפסיק לייסר בו את דובריה ולהשאירו לחוקרים ולמשוגעים בלבד. אבל אם מנקדים - תנקדו כמו שצריך! (אולי מוטב היה לכתוב "נקדו כמו שצריך"?!)

משטמה

מַשְׂטֵמָה, משטמה ש"ע, נקבה. - שנאה, איבה עזה, תיעוב.

שימו לב: הש' היא שמאלית (מבטאים כמו ס'), ומתחת לט' יש צירה.

המילה היא מילה מליצית, ומופיעה בעיקר בכתב. דוגמת שימוש: הבעל הסתכל במאהב במבט מלא משטמה.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
מַשְׂטֵמָה

קבלת עדכונים כשהאתר מתעדכן ועוד

מספר קוראים פנו אלי בשאלות לגבי ארגון האתר, אפשרות קבלת email כאשר האתר מתעדכן ועוד. הנה כמה פרטי אינפורמציה שיכולים להיות שימושיים עבורכם.

ראשית כדאי לדעת שבד"כ האתר מתעדכן לפחות ביום ו' (מילת השבוע) וביום א' (ביטוי השבוע). ישנם כל מני כלים ברשת שיודעים לעקוב אחר אתרים ולשלוח מייל כשאתר מתעדכן. אני לא משתמש בכלים כאלה כך שאני לא יכול להמליץ על משהו, אבל אולי תרצו להסתכל על הכלי הזה.

שימו לב שאפשר לעקוב אחרי האתר שלי, כמו אחרי הרבה אתרים אחרים, בעזרת הטכנולוגיה שנקראת RSS ושימוש ב feed aggregator. כלי נחמד הוא Bloglines.

כאן תמצאו הסברים כלליים על נושא זה וכאן מאמר נחמד על RSS מהעיתון Wired.

אם תשתמשו בכלי כזה תצטרכו את הכתובת של ה- feed של האתר. הכתובת היא http://hebrewlog.blogspot.com/atom.xml (זו הכתובת שנותנים כאשר עושים subscribe).

ביטוי השבוע: זרע רוח וקצר סופה

זרע רוח וקצר סופה

מקור הביטוי הוא הושע ח ז: כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ, וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ.

ביטוי המגנה מישהו שהדעות שהוא מטיף להן יביאו, לדעת האומר, לידי כך שאנשים מסוימים יעשו מעשים פסולים (או כבר הביאו למעשים כאלה), או שמדיניותו תגרום לאסון.

לרוב בשימוש בהקשר פוליטי. למשל: הקוראים לסירוב פקודה זורעים רוח, ויקצרו סופה. כשיקרה מה שיקרה לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם.

שמתם לב?

שמתם לבשיותר ויותרמתרגמים בלוויזיה מתרגמים את הביטוי No way כְּ-"אין מצב"?
זה דווקא נחמד.

מדוע החיריק הולך ונעלם מבניין הפעיל

דיברנו בעבר על בניין הפעיל. הנה כתבה מעניינת מהארץ העוסקת בחיריק של בניין הפעיל ההופך אצל דוברים רבים לצירה - תופעה שמעוררת כעס רב אצל טהרני לשון למיניהם.

אפטט

אַפְטָט, אפטט ש"ע, זכר. - מלמד, מקל של רועים. ולדעת דעה אחרת: כן לקדרות על הכיריים.

לא לבלבל עם אפטות, אותם פצעים מעצבנים בפה.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אַפְטָט

"בטח יש מילה לזה"

מכירים את ההרגשה הזו? הבטחון שיש מילה ספציפית ומיוחדת כדי לתאר דבר מה או מצב שאתם חושבים עליו. טוסטר מיוחד לטוסטים משולשים? בטח יש לזה שם מיוחד. חיתוך הקרן של קרנף? איך יכול להיות שאין לפעולה הזו שם מיוחד?!

מעניין שבהרבה מקרים, המסקנה בסוף היא שאין מילה מתאימה - אבל התחושה החזקה שיש לנו מילה כזו על קצה הלשון ופשוט שכחנו מהי מאוד חזקה. מוזר.

אני מניח שתדירות התחושה הזו תלויה בגודל אוצר המילים בשפה. אבל אני לא בטוח (יש כאן שאלה עמוקה וחשובה על המשמעות שיש לגודל הלקסיקון על המשתמשים בשפה, אבל על כך בפעם אחרת).

בעברית ישנם מספר מנגנונים ליצירת מילים חדשות, ובחלקם אנחנו משתמשים באופן לא מודע ואוטומטי ("לטלפן" שנגזר מ"טלפון" למשל). פתרון אחר הוא להשתמש בשפה ציורית ("הצ'ופצ'יק של הקומקום" במקום "זרבובית"...)

ב"מילה האחרונה" בגל"ץ הייתה בזמנו פינה משעשעת שבה המאיזינים נתבקשו להמציא שמות לכ מני דברים שאין להם מילה בעברית. זכורה לטוב הפינה שעסקה במכונה של מע"צ שמזפתת את הכבישים, וחוסמת לנו נתיב נסיעה לחצי שנה כל פעם. מע"צבנת היה השם שמצא חן בעיניי ביותר למכונה הזו, ולתפקידה בחיינו...

מה דעתכם?

בטח שמעתם פעמים רבות את הביטוי העממי "בסך הכל הכללי". לפעמים משתמשים בו במקום לומר פשוט "בסך הכל", לפעמים כדי לומר "בסופו של יום" או "בסיכומו של דבר".

בסך הכל הכללי, אני חושב שזה ביטוי צורם ומכוער.

מה דעתכם?

תזכורת

למי שלא שם לב: ניתן להשאיר תגובה להודעות על ידי כך שמקישים על הקישור שמונה את מספר התגובות ושמופיע בתחתית כל הודעה (ואם המספר שונה מאפס, תוכלו גם לראות את התגובות הקודמות להודעה).

אתם מוזמנים להשאיר את תגובותיכם להודעות.

זהו, עכשיו אתם לא יכולים להגיד "לא ידענו, לא שמענו".