כיתה בית
במוסף לשבת של ידיעות (28.3.2008) כותב נחום ברנע על משה קצב. בין היתר מופיעים במאמר המשפטים הבאים: "הקלון לא מעניין אותו, כנראה. לא חשוב מה יפסוק בית המשפט, הלכה למעשה הוא בקלון".
לא "עם קלון", "דבק בו קלון", או פשוט "התנהגותו ראויה לקלון". לא - בְּקלון.
טבעי שאדם שהיה "בְּנבצרות" יהיה עכשיו "בקלון", אך שני השימושים הללו משונים, כמובן.
קשה שלא להיזכר בניסוח אחר בשפת הבית - "תצא בחוץ" המפורסם של הרב עובדיה. אך למרות שנדמה שכל המקרים גם יחד יכולים להעיד או לעודד את צורת הביטוי הקלוקלת הזו, אני סבור שהשימושים הקצביים שונים לשונית מהדוגמה החיננית יותר של הרב עובדיה. והנה האתגר: מה ההבדל בין המקרים הללו?
ולמתקדמים: האם אני צודק בהשערתי?
לא "עם קלון", "דבק בו קלון", או פשוט "התנהגותו ראויה לקלון". לא - בְּקלון.
טבעי שאדם שהיה "בְּנבצרות" יהיה עכשיו "בקלון", אך שני השימושים הללו משונים, כמובן.
קשה שלא להיזכר בניסוח אחר בשפת הבית - "תצא בחוץ" המפורסם של הרב עובדיה. אך למרות שנדמה שכל המקרים גם יחד יכולים להעיד או לעודד את צורת הביטוי הקלוקלת הזו, אני סבור שהשימושים הקצביים שונים לשונית מהדוגמה החיננית יותר של הרב עובדיה. והנה האתגר: מה ההבדל בין המקרים הללו?
ולמתקדמים: האם אני צודק בהשערתי?