בשולי הדוח

בהודעה אמש עסקתי בפרקים העוסקים בצבא, שהם ליבו של דוח וינוגרד. פרקים אלה הושפעו השפעה ניכרת משפתו של הצבא. ההשפעות הלשוניות בפרקים אחרים מלמדות גם הן על הוועדה וצורת חשיבתה. הפעם אני מעוניין להפנות את הזרקור לדוגמא שולית משהו, אך כזו שעשויה לעניין חובבי עברית.

סעיף 6 בפרק 13, העוסק בבטחון המידע במלחמה, מתחיל כך: נתחיל משתי חזקות (פרזומפציות) חשובות, הנוגעות לנושאים של פרסום מול סודיות.

פרזומצפיות? האם זו מילה בעברית?! נכון שמקובל להביא מילים לעוזיות בתעתיק, אך קשה לומר שמדובר במילה שהשימוש בה נפוץ בעברית. אם מטרת הכותבים בהביאה היא להבהיר את המילה שלפניה, מוטב היה להביא את המילה האנגלית ישירות: presumption. אך מדוע מניחים המחברים שהמילה חֲזָקָה דורשת הבהרה, ומדוע אינם משתמשים לשם כך בניקוד (חֲזָקוֹת)?

המילה החז"לית חֲזָקָה היא מילה נאה ביותר המשמשת לציון דבר ברור, מוסכם או וודאי, או דעה מקובלת. רבא אמר: חזקה, אין אדם טורח בסעודה ומפסידהּ (קידושין, מה ע"ב).
שימו לב שבשימוש זה המילה "חזקה" אינה משמשת כשם עצם אלא כ sentence adverb המתייחס לכל הפסוקית הבאה אחריו.

אך אליה וקוץ בה, משמעות זו של חזקה אינה המשמעות המשמשת בדוח! בלשון המשפטית היום המילה חזקה צנועה יותר ומשמעותה הנחה מבוססת לכאורה שכוחה יפה כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר המילה חזקה אכן משמשת כתרגום של presumption, כפי שמצוין בדוח.

לא אדון בשאלה האם התרגום של presumption למילה חזקה, הקרובה לה במשמעות אך בעלת מטען נוסף, הוא רעיון מוצלח או מקור לבלבול, משום שמדובר בתרגום המקובל בשפה המשפטית שאינו מיוחד לדוח וינוגרד. אך אני חוזר ותוהה, אם המילה כה מבלבלת שיש צורך לתת אותה בתרגום, מדוע לא בחרו הכותבים, שניכר שמעוניינים שהטקסט יהיה קריא גם ללא משפטנים, לומר באופן מפורש את כוונתם? למשל כך: נתחיל משתי הנחות יסוד, שאותן ראוי לקבל בהיעדר אינטרסים חשובים אחרים (ראו סעיף 7).

דוח וינוגרד

פרשנויות צבאיות, מדיניות ופוליטיות תוכלו למצוא בכל מקום אחר, אך אם רצונכם בדיון לשוני בדוח וינוגרד הרי שאתם במקום הנכון.

ישנם שני היבטים לשוניים שמתבקש לדון להם ביחס לדוח. האחד הוא שפתו של הצבא על שלל גילוייה הנורמליים ולא נורמליים, והשני הוא שפתה של הוועדה עצמה - שהושפעה עד מאוד מלשונו של הצבא. הדוח עשיר בדוגמאות (לא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר ב 617 עמודים), ומהבחינה הלשונית הוא מספק הרבה חומר למחשבה.

שפתה של הוועדה הושפעה ללא ספק מהשפה הצבאית, ולא בכדי. חלק נכבד התפיסת העולם הצה"לית משתקף בשפה הצה"לית, באוסף מושגים צה"ליים, כמו גם בעגה ובסגנון דיבור. נפלאה בעניין הערה 18 בפרק העשירי, והטקסט בדוח המפנה אליה. נדגיש כי השפה המשותפת אמורה לייצר מכנה משותף מובן ומוסכם, לצורך חיבור בין הרעיון לביצוע, בין הדרג הפוקד לדרג המתכנן והמבצע אומר הדוח, ומייד מעיר אמ"ץ/תוה"ד 4-10, מסמכי היסוד הביטחוניים והצבאיים מהותם, ייעודם וארגונם (ארעי) יוני 2005: "אחדות השפה, המושגים והמונחים, היא תנאי יסוד לתפקוד המערכת הצבאית וליחסי גומלין אפקטיביים ויעילים בין דרגי הפקוד השונים."

נדמה שהוועדה הושפעה בעיקר מהמושגים הרשמיים ומסגנון הדיבור, אם כי קשה לי בשלב זה לקבוע כך נחרצות. אחד ממקורות המידע שמצוטטים רבות בדוח הוא המילון למונחי צה"ל אג"מ תוה"ד 1998, שרק משמו (ומההיסטוריה של הגופים החתומים עליו) אפשר ללמוד לא מעט על צה"ל.

למרות שהטמעה של השפה הצה"לית חיונית לצורך הבנת הארגון, נדמה לי שצריך להיזהר שלא להישאב לשפה, ויחד איתה תפיסת העולם, של הגוף המבוקר. אין לי ראיה חותכת שכך קרה, למרות שכפי שציינתי עולם המושגים הצה"לי הבסיסי מאומץ בדוח ללא ביקורת (על השפה הצה"לית החדשה, מייד). מספר צורות דיבור שנתקלתי בהן בדוח מעוררות אצלי את התחושה שהשפה הצהל"ית השתלבה יותר מדי בקלות במחשבות כותבי הדוח. מילה אחת שעוררה אצלי את התחושה הזו היא שימוש במושג אורגני לצורך אפיון הכוחות המרכיבים יחידה (ראו פרק 10, סעיף 74: כוחות לא אורגניים של האוגדה). דוגמה נוספת היא השימוש בצירוף הדרג הפוקד בציטוט הראשון שהבאתי, צורה הנפוצה בשפה הצבאית, ולא בצירוף הדרג המפקד (או "דרג הפיקוד", או פשוט "המפקד"), שהן צורות דיבור יותר מקובלות מחוץ לצבא. מילה נוספת שכבר דנתי בה כאן בעבר והמופיעה לעתים קרובות בדוח היא לתעדף.

המילה שפה והדיון בשפה הצה"לית מופיעים בדוח לא מעט. בעוד שהמילון הצהל"י משמש את הוועדה לצורך היכרות עם עולם המונחים הצה"לי הרי שחלק נכבד בביקורת של הוועדה הוא על החדרת אוצר מילים חדש, לעתים לא ברור או "פיוטי" (פרק 10, סעיף 66), ועל היווצרות מצב בו חוסר בשפה משותפת גרם לבלבול ולערפל מיותר (נוסף על ערפל הקרב הרגיל) - בלבול שמסיבות שונות לא גרם למפקדים בדרגים השונים לנסות "ליישר קו". לא ניתן שלא להביא במלואן את שתי הפקודות שמביא הדוח כדי להדגים את השפה החדשה שצמחה באיזורים מסוימים בצבא:

הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי ע"י התנפלות נחילית סימולטאנית ורב מימדית..."


"הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות), התנפלות - התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות, תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב." (פרק 10, סעיף 65).

הוועדה מכנה את הביטויים החדשים "מקוריים" (גרשיים במקור, הע' 24, פרק 10), ונדמה שיש כאן לפחות קריצה (שייתכן שאינה במקומה), ואפשר לנחש מי הם נמעניו של מנוד הראש הלשוני הזה (שחלקם, אני חושש, אוחזים בנטיה האנטי-אינטלקטואלית המטרידה את הוועדה; פרק 11, סעיף 19, עמ' 397).
אני חושש שהתחביר והארגון הלשוני של הפקודות המצוטטות ראוי היה לדיון אף הוא, ולא רק אוצר המילים.

לאור התייחסות מפורשת של הוועדה לנושא (פרק 11, סעיף 21) אני מוצא לנכון להעיר שאמנם נאמר הרבה על המחיר הקוגניטיבי של שימוש במצגות Powerpoint (ראו למשל כאן וכאן), אך האם אין הפוסל במומו פוסל? הרי הדוח שוודאי אמור לנתח סיבות ותהליכים (בלשונם) כתוב בפיסקאות קצרות ממוספרות, שרובן בנות לא יותר משלושה ארבעה משפטים? ניכרת כאן, כמובן, השפעה של כתיבה צבאית אך גם של כתיבה משפטית ובירוקרטית מסוגים אחרים - צורת כתיבה שכותבי הדוח עקב רגישותם לנושאים מן הסוג הזה ייתכן והיו צריכים לדון במגבלותיה.

לסיכום נביע את התקווה שבוועדות חקירה הבאות, לא עלינו, יכלול צוות היועצים גם אנתרופולוג לשוני, שיאפשר לוועדה להעמיק אף יותר מאשר בדוח וינוגרד בשפתו של הארגון הנבדק, ובהשלכותיה הקוגניטיביות.

צורות ריבוי

צורות ריבוי ושייכות לא אחראיות, במיוחד כאשר מצורפות למילה "ילדים", מטרידות אותי לא רק כאשר הן מקובלות במגזר מסוים בחברה. YNET מביא את הציטוט הבא מח"כ זחאלקה: "מזוז הכשיר את רצח בנינו".

ושוב, למען הסר ספק, ללא קשר לעמדה פוליטית ביטויים מסוג זה מקפלים בתוכם תפיסת עולם שלמה.

חוסר רגישות לכך שיש תמונת עולם הגלומה בצורה הלשונית טורדת את מנוחתי. דעתי לגבי תפיסת העולם עצמה אינה חשובה כלל לדיון הלשוני.

לימודי ערבית

מסתבר שמשרד החינוך החליט להוריד את לימודי הערבית מתכנית הליבה המחייבת את חטיבות הביניים. נדמה לי שהקשר הלשוני בין העברית לעברית הוא סיבה מספקת לשקול מחדש את ההחלטה הזו. אני סבור שהוראת יותר שפות היא רעיון טוב בחברה רב לשונית כמו החברה בישראל.
אגב, ממה שאני ראיתי לימודי הערבית בחטיבות הביניים אינם אפקטיביים במיוחד, וייתכן שמוטב היה להתחיל הוראת שפות בגילאים נמוכים יותר דווקא.

אני מפנה את תשומת ליבכם לעצומה הקוראת למשרד החינוך לשנות החלטתו, שייתכן שמי מכם יהיה מעוניין לחתום עליה. נכון לשעת כתיבת הודעה זו נאספו 2677 חתימות.

אנדי פלאסיו

כרגיל, אני צריך להתנצל על העדר הפעילות כאן. גם כעת אני לא כותב על סוגיה הקשורה ישירות לעברית, אך המאבק של אנדי פלאסיו לשימור השפה והתרבות של עמו באמצעות מוזיקה נגע לליבי. פלאסיו הלך לעולמו השבוע בגיל 47.

פלאסיו היא גאריפונה, קבוצה שמקורה בצאצאי עבדים שהגיעו לחופי אמריקה המרכזית לאחר שספינותיהם טבעו. הגאריפונה שמרו על תרבותם, אך בשנים האחרונות פלאסיו סבר שהתרבות הולכת ונעלמת, ובראיון איתו ציין שביקור מולדת גילה שלא היה איש מתחת לגיל 50 שיכול היה לדבר איתו בשפת הגאריפונה. פלאסיו בחר לשמר את התרבות ואת השפה בעזרת מוזיקה, וזכה להצלחה רבה ולהערכה רבה על מפעל זה.

תוכלו לקרוא ולשמוע עוד בעמוד של NPR, ולמצוא פרטים על הדיסק כאן.

אש תמיד

לרגל השנה האזרחית החדשה (מונח משונה בפני עצמו) הוארו פני השמים בערים רבות בעולם בזיקוקי דינור (או זיקוקין די נור). מה מקור הכינוי הזה?

זיקוק משמש לפעמים כקיצור ל"זיקוקי דינור", אך לשם פענוח הצירוף מוטב לחזור למילה זיק (או זֵק) שמשמעותה ניצוץ או הבזק של אור (וגם, בימנו, שביב אש). מכאן למשל הביטוי "זיק של תקווה" שמשמעותו ניצוץ של תקווה. דינור הוא למעשה די נור, "של אש" בארמית. הארמית היא גם הסיבה לכך שאומרים "זיקוקין" ולא "זיקוקים", כמובן.

לסיכום: "זיקוקין דינור" הם "ניצוצות של אש".

זיק לבדה גם כן משמשת במשמעות ניצוץ אש, וזיקוק פרט להיותה מילה נרדפת לזיק ולזיקוקי דינור משמשת גם לתיאור כדור קלע כלשהו המתפוצץ ומפיק ניצוצות, למשל פצצות תאורה ואותות אזעקה. מכאן מגיעה גם צורת הרבים עברית הרגילה "זיקוקים", המשמשת גם היא במשמעות של "זיקוקי דינור".

אולם מה מקור המושג "זיקוקין דינור"?

זיקוקים הם תופעה מודרנית (לפחות ככל שמדובר בעולם שמחוץ לסין), ולכן היינו מצפים שהמושג יהיה שייך לעברית המתחדשת. נחמד היה לחשוב שמישהו המציא את המושג, ונעזר לשם כך בארמית. אם לא בכך מדובר, האם ייתכן שהמושג "דינור" הוא שם של חברה, דהיינו שמדובר במושג שנגזר משם של מותג?

ובכן, המקור האמיתי מרשים הרבה יותר: המושג זיקוקין דנור מופיע בתלמוד (חולין קלז). המשמעות המקורית, ניצוצות אש, התאימה להפליא לתיאור ההתנהגות של אמצעי פירוטכניקה (fireworks), ולכן הצירוף גויס למשמעות חדשה זו (לצערי אינני יודע מי היה הראשון שעשה זאת).