עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

31.1.08

בשולי הדוח

בהודעה אמש עסקתי בפרקים העוסקים בצבא, שהם ליבו של דוח וינוגרד. פרקים אלה הושפעו השפעה ניכרת משפתו של הצבא. ההשפעות הלשוניות בפרקים אחרים מלמדות גם הן על הוועדה וצורת חשיבתה. הפעם אני מעוניין להפנות את הזרקור לדוגמא שולית משהו, אך כזו שעשויה לעניין חובבי עברית.

סעיף 6 בפרק 13, העוסק בבטחון המידע במלחמה, מתחיל כך: נתחיל משתי חזקות (פרזומפציות) חשובות, הנוגעות לנושאים של פרסום מול סודיות.

פרזומצפיות? האם זו מילה בעברית?! נכון שמקובל להביא מילים לעוזיות בתעתיק, אך קשה לומר שמדובר במילה שהשימוש בה נפוץ בעברית. אם מטרת הכותבים בהביאה היא להבהיר את המילה שלפניה, מוטב היה להביא את המילה האנגלית ישירות: presumption. אך מדוע מניחים המחברים שהמילה חֲזָקָה דורשת הבהרה, ומדוע אינם משתמשים לשם כך בניקוד (חֲזָקוֹת)?

המילה החז"לית חֲזָקָה היא מילה נאה ביותר המשמשת לציון דבר ברור, מוסכם או וודאי, או דעה מקובלת. רבא אמר: חזקה, אין אדם טורח בסעודה ומפסידהּ (קידושין, מה ע"ב).
שימו לב שבשימוש זה המילה "חזקה" אינה משמשת כשם עצם אלא כ sentence adverb המתייחס לכל הפסוקית הבאה אחריו.

אך אליה וקוץ בה, משמעות זו של חזקה אינה המשמעות המשמשת בדוח! בלשון המשפטית היום המילה חזקה צנועה יותר ומשמעותה הנחה מבוססת לכאורה שכוחה יפה כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר המילה חזקה אכן משמשת כתרגום של presumption, כפי שמצוין בדוח.

לא אדון בשאלה האם התרגום של presumption למילה חזקה, הקרובה לה במשמעות אך בעלת מטען נוסף, הוא רעיון מוצלח או מקור לבלבול, משום שמדובר בתרגום המקובל בשפה המשפטית שאינו מיוחד לדוח וינוגרד. אך אני חוזר ותוהה, אם המילה כה מבלבלת שיש צורך לתת אותה בתרגום, מדוע לא בחרו הכותבים, שניכר שמעוניינים שהטקסט יהיה קריא גם ללא משפטנים, לומר באופן מפורש את כוונתם? למשל כך: נתחיל משתי הנחות יסוד, שאותן ראוי לקבל בהיעדר אינטרסים חשובים אחרים (ראו סעיף 7).