דוח וינוגרד

פרשנויות צבאיות, מדיניות ופוליטיות תוכלו למצוא בכל מקום אחר, אך אם רצונכם בדיון לשוני בדוח וינוגרד הרי שאתם במקום הנכון.

ישנם שני היבטים לשוניים שמתבקש לדון להם ביחס לדוח. האחד הוא שפתו של הצבא על שלל גילוייה הנורמליים ולא נורמליים, והשני הוא שפתה של הוועדה עצמה - שהושפעה עד מאוד מלשונו של הצבא. הדוח עשיר בדוגמאות (לא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר ב 617 עמודים), ומהבחינה הלשונית הוא מספק הרבה חומר למחשבה.

שפתה של הוועדה הושפעה ללא ספק מהשפה הצבאית, ולא בכדי. חלק נכבד התפיסת העולם הצה"לית משתקף בשפה הצה"לית, באוסף מושגים צה"ליים, כמו גם בעגה ובסגנון דיבור. נפלאה בעניין הערה 18 בפרק העשירי, והטקסט בדוח המפנה אליה. נדגיש כי השפה המשותפת אמורה לייצר מכנה משותף מובן ומוסכם, לצורך חיבור בין הרעיון לביצוע, בין הדרג הפוקד לדרג המתכנן והמבצע אומר הדוח, ומייד מעיר אמ"ץ/תוה"ד 4-10, מסמכי היסוד הביטחוניים והצבאיים מהותם, ייעודם וארגונם (ארעי) יוני 2005: "אחדות השפה, המושגים והמונחים, היא תנאי יסוד לתפקוד המערכת הצבאית וליחסי גומלין אפקטיביים ויעילים בין דרגי הפקוד השונים."

נדמה שהוועדה הושפעה בעיקר מהמושגים הרשמיים ומסגנון הדיבור, אם כי קשה לי בשלב זה לקבוע כך נחרצות. אחד ממקורות המידע שמצוטטים רבות בדוח הוא המילון למונחי צה"ל אג"מ תוה"ד 1998, שרק משמו (ומההיסטוריה של הגופים החתומים עליו) אפשר ללמוד לא מעט על צה"ל.

למרות שהטמעה של השפה הצה"לית חיונית לצורך הבנת הארגון, נדמה לי שצריך להיזהר שלא להישאב לשפה, ויחד איתה תפיסת העולם, של הגוף המבוקר. אין לי ראיה חותכת שכך קרה, למרות שכפי שציינתי עולם המושגים הצה"לי הבסיסי מאומץ בדוח ללא ביקורת (על השפה הצה"לית החדשה, מייד). מספר צורות דיבור שנתקלתי בהן בדוח מעוררות אצלי את התחושה שהשפה הצהל"ית השתלבה יותר מדי בקלות במחשבות כותבי הדוח. מילה אחת שעוררה אצלי את התחושה הזו היא שימוש במושג אורגני לצורך אפיון הכוחות המרכיבים יחידה (ראו פרק 10, סעיף 74: כוחות לא אורגניים של האוגדה). דוגמה נוספת היא השימוש בצירוף הדרג הפוקד בציטוט הראשון שהבאתי, צורה הנפוצה בשפה הצבאית, ולא בצירוף הדרג המפקד (או "דרג הפיקוד", או פשוט "המפקד"), שהן צורות דיבור יותר מקובלות מחוץ לצבא. מילה נוספת שכבר דנתי בה כאן בעבר והמופיעה לעתים קרובות בדוח היא לתעדף.

המילה שפה והדיון בשפה הצה"לית מופיעים בדוח לא מעט. בעוד שהמילון הצהל"י משמש את הוועדה לצורך היכרות עם עולם המונחים הצה"לי הרי שחלק נכבד בביקורת של הוועדה הוא על החדרת אוצר מילים חדש, לעתים לא ברור או "פיוטי" (פרק 10, סעיף 66), ועל היווצרות מצב בו חוסר בשפה משותפת גרם לבלבול ולערפל מיותר (נוסף על ערפל הקרב הרגיל) - בלבול שמסיבות שונות לא גרם למפקדים בדרגים השונים לנסות "ליישר קו". לא ניתן שלא להביא במלואן את שתי הפקודות שמביא הדוח כדי להדגים את השפה החדשה שצמחה באיזורים מסוימים בצבא:

הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי ע"י התנפלות נחילית סימולטאנית ורב מימדית..."


"הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות), התנפלות - התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות, תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב." (פרק 10, סעיף 65).

הוועדה מכנה את הביטויים החדשים "מקוריים" (גרשיים במקור, הע' 24, פרק 10), ונדמה שיש כאן לפחות קריצה (שייתכן שאינה במקומה), ואפשר לנחש מי הם נמעניו של מנוד הראש הלשוני הזה (שחלקם, אני חושש, אוחזים בנטיה האנטי-אינטלקטואלית המטרידה את הוועדה; פרק 11, סעיף 19, עמ' 397).
אני חושש שהתחביר והארגון הלשוני של הפקודות המצוטטות ראוי היה לדיון אף הוא, ולא רק אוצר המילים.

לאור התייחסות מפורשת של הוועדה לנושא (פרק 11, סעיף 21) אני מוצא לנכון להעיר שאמנם נאמר הרבה על המחיר הקוגניטיבי של שימוש במצגות Powerpoint (ראו למשל כאן וכאן), אך האם אין הפוסל במומו פוסל? הרי הדוח שוודאי אמור לנתח סיבות ותהליכים (בלשונם) כתוב בפיסקאות קצרות ממוספרות, שרובן בנות לא יותר משלושה ארבעה משפטים? ניכרת כאן, כמובן, השפעה של כתיבה צבאית אך גם של כתיבה משפטית ובירוקרטית מסוגים אחרים - צורת כתיבה שכותבי הדוח עקב רגישותם לנושאים מן הסוג הזה ייתכן והיו צריכים לדון במגבלותיה.

לסיכום נביע את התקווה שבוועדות חקירה הבאות, לא עלינו, יכלול צוות היועצים גם אנתרופולוג לשוני, שיאפשר לוועדה להעמיק אף יותר מאשר בדוח וינוגרד בשפתו של הארגון הנבדק, ובהשלכותיה הקוגניטיביות.