ארמי אובד אני

מנהג נאה הוא לתת צדקה לעניים לצורך החג. המנהג מכונה קִמְחָא דְפִסְחָא. הגיות שגויות נפוצות הרבה יותר מאשר ההגיה הזו.

וקושיה: איזה ביטוי דומה משמש לציון דבר מה נדוש, שאין בו כל חידוש, והאם ביטוי זה כשר לפסח?

חג שמח

הבלוג וכותבו מאחלים חג שמח לקוראים באשר הם.

ואם אין קמח, לפחות קצת תורה:

חידון ההגדה של עברית קשה שפה.

דיון במשמעות מנהג האפיקומן.

החמצה חקיקתית

כעת משנרגעו הרוחות מעט, ניתן להפנות להסבר של זאב סגל בעניין פסיקת בית המשפט בעניין מכירת חמץ בירושלים. פסק הדין נסבו על פרשנות הביטוי "מכל מקום שהוא" המשמש כהגדרה של המונח "פומבי" לצורך חוק העונשין.

מעניין לדעת האם הניסוח בחוק הוא טעות חקיקתית או שמא מדובר היה על פשרה שהושגה בחדרי חדרים, שהוביליה להשארת הפירצה בחוק.

(פרשנות משפטית שונה לפסק הדין, אך שאינה עוסקת בסוגיות לשוניות ניתן למצוא כאן.)


הערת אזהרה: הכותרות של כל הכתבות הללו עושות שימוש במשחקי מילים קלושים, כנראה שאי-אפשר להתאפק. כפי שודאי שמתם לב גם אני לא פסחתי על ההזדמנות הזו. עם הקוראים הסליחה.


עדכון: (15.4.08) יו"ר המפד"ל זבולון אורלב אמר בדיון, כי "בית המשפט התבלבל והחליף את עצמו עם האקדמיה ללשון העברית."

עדכון (21.4.08): הדיון הלשוני נמשך.

קול קורא

פנו אלי בבקשה לפרסם את ההודעה הבאה העשויה לעניין את חלק מקוראי הבלוג:

בימים אלה מופקת סדרה חדשה בהנחיית ירון לונדון אודות השפה העברית. אנחנו מחפשים בין היתר אנשים שהעברית מעסיקה אותם באופן יומ-יומי וכלה שעסוקים בחידושי לשון.
אנא צרו קשר במייל הבא shlomintz@gmail.com.
אני מחפש אנשים שהעברית היא תחביב ואובססיה. במובן החיובי כמובן. אנשים שעסוקים בניסיון למצוא שמות עבריים למילים לועזיות, שמנהלים שיח עם האקדמיה ללשון עברית וכו.

וכדי שהודעה זו לא תהיה אך ורק לתכלית פרסומית, הרי חידה: האם יש לכתוב טלביזיה או טלוויזיה?