אוי ואבוי

אוסף משעשע של טעויות תרגום מתוכניות טלביזיה.

ציטוט שני

מוסף 7 ימים של בידיעות אחרונות דהיום:

האלוף יאיר נווה: "אני יכול להגיד שאין לי טענות למפקדי האוגדות במלחמה [האחרונה] למרות הביקורות שספגו, כי הכניסו אותם מראש למצב בעייתי... במקרה לבנון הבנים קינחו את צואת אבותיהם."

אני מעדיף את הניסוח בו בחר המספר המקראי.

ציטוט ראשון

מוסף הספרות בידיעות אחרונות דהיום:

"רחל אליאור: כשאני קוראת בתנ"ך אני חוזרת ומתפעלת מחיוניותה של העברית המקראית, שהוסיפה להתקיים כשפת קריאה וכתיבה, תפילה ויצירה לאורך כל הדורות, ויעידו על כך מדפי הספרייה הלאומית ועושר היצירה של הספרות העברית במאה ה-20. בניגוד לאגדות הרווחות במקומותינו על החייאת השפה העברית בידי אליער בן-יהודה, חשוב להדגיש שהשפה הייתה חיה, נוצרת ויוצרת דבר יום ביומו, במשך 3000 שנה, ברחבי העולם היהודי...

אליעזר שביד: ...הספרות הארצישראלית לא ינקה מעומק מספיק, וזה חבל."

הלקסיקון של החיים

יקיר האתר רוביק רוזנטל פרסם ספר חדש על הסלג הישראלי בשם הלקסיקון של החיים - שפות במרחב הישראלי . בעיון שטחי הספר נראה חביב, אך לא מעמיק במיוחד - הוא מציג פירושים של מילים וביטויי עגה המשמשים קבוצות חברתיות מסוימות, בתחומי עיסוק מסוימים וכדומה. כצפוי, השימוש בחלק לא קטן מהמילים התפשט מעבר לסוציולקט המקורי בו נוצרו, והן חדרו לשפת היומיום. ובכל זאת, לעתים קרובות העזרה של רוביק בהבנת משמעות הביטויים השונים היא מועילה...

עוד על הספר, כולל דוגמאות מתוכו, ניתן למצוא כאן.

מסע בכיוון ההפוך

המומחה לעניין שפה הבולט ביותר בעיתונות האמריקאית, ויליאם סאפייר (שיש רבים המביעים ספק בהבנתו בתחום), כותב על המילה שלעפ, שחדרה מן היידיש אל האנגלית הסטנרטית, וכבר אינה נחשבת אפילו למילת סלנג.

שלעפ היא אחת ממספר מילים יידיות שהשימוש בהן באנגלית אמריקאית (בעיקר בניו-יורק...) נפוץ יותר מאשר השימוש בהן בארץ.

זהירות, קלישאות

בכתבה על הדוגמנית-שחקנית רותם סלע במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות (12.9.2007) מופיע המשפט הבא: "סלע לא שמעה על חרדות נטישה, ובגדול (זהירות, קלישאה) היא חזקה כסלע."

אלא שהבעיה המרכזית במפשט היא, כמובן, לא הקלישאה אלא ה pun, כלומר השימוש כפול המשמעות במילה "סלע", מה שנקרא בעברית תרתי-משמע. ואכן, נדמה שההערה "(זהירות, קלישאה)" היא תרגום של הקלישאה האנגלית excuse the pun שמקובל להוסיף במקרים כאלה. להתנצלות על כפל המשמעות יש באנגלית גם שני בני דודים: pun intended ו no pun intended, וכן מגוון וריאציות על הניסוחים השגורים הללו.

אלא שלמילה pun אין תרגום מוצלח לעברית. הקרוב ביותר הוא המושג לשון נופל על לשון אשר, איך לומר, לא ממש מתגלגל על הלשון. אין ספק שחסר לנו בעברית תרגום טוב למילה pun. אולי זו הסיבה שכותבת המאמר, שאני משוכנע שהושפעה מהניסוח הקלישאי באנגלית ביחס למשחקי מילים כאלה, בחרה לכתוב "זהירות קלישאה", למרות שהקלישאה "להיות חזק כסלע" אינה הדבר הצורם במשפט, אלא משחק המילים על שמה של רותם סלע, שעליו יש להניח הייתה הכוונה המקורית להתנצל.

במילים אחרות, ההתנצלות היא הקלישאה, לא הקלישאה היא שדורשת התנצלות...

עת שערי רצון

הפיוט עת שערי רצון של ר' יהודה בן שמואל עבאס הוא הפיוט המרכזי של תפילות ראש השנה בעדות המזרח. הפיוט הנפלא, והמצמרר, עוסק בסיפור עקדת יצחק.

סיפור העקדה המקראי הוא אחד הסיפורים המקראיים המושלמים ביותר מבחינה ספרותית, ולטעמי המושלם שבהם. כוחו הוא בצמצום שלו - צמצום שפתח פתח להשלמות ודיונים של דורות של פרשנים ודרשנים. הפיוט רומז ומתייחס למדרשים אלו, כפי שמוסבר בדברי ההסבר באתר אליו הפניתי.

העברית של הפיוט אינה קלה לקורא בן זמננו אך צלילי המילים עושים את שלהם, גם אם הבנת המשמעות דורשת קריאה שניה ושלישית של שורות הפיוט.

למה? גזר

ממנהגי החג: לאכול גזר כדי שיתבטלו הגזרות, וסלק, למען יסתלקו אויבינו.

והחידה לקהל: מדוע, אם כן, אוכלים דלעת וכרישה?

שונים ומשונים

עד דברים שגירו את בלוטות הריר שלי אך טרם זכו לטיפול...

* סיסמת הפרסומת "יש מצב חירום - יש מצב לפוסטינור"

* הביטוי הבן יקיר לי אפרים (כתיאור, לרוב אירוני, של היחס של מישהו למישהו)

שונות ומשונות

לרגל ראש השנה ניקיתי את השולחן, ומצאתי מלנתאלפים פתקים עם נושאים לבלוג. אין שום סיכוי שאכתוב על רובם בעתיד הקרוב, ולכן אני אזכיר כעת כמה מהם בתור טיזר. אתם - כמובן - מוזמנים להתייחס באזור התגובות, כמו גם לומר מה מעורר בכם עניין מיוחד.

* הביטוי פתאום ורעמסס

* מגוון האמרות (בסלנג וגם לא) המתייחסות להשתנה (להשתין בקשת, להשתין מהמקפצה, משתין בקיר וכו')

* המקור לכך שצבע כחול מתייחס לסקס ("ראש כחול")

* התבנית שבאה לידי ביטוי בצירופים כמו: חמור חמורותיים, טיפש מטופש וכו'

עוד בהמשך.

פתיל פתוח

הגיע הזמן, לא?

שמתי לב שיותר מדי שאלות התחילו להצטבר בכל מני פתילים לא רלוונטיים - זו ההזדמנות להעביר אותן הנה.
אולי מישהו מהקוראים ידע לענות...

חוויה עברית

מוסף הספרות של ידיעות מפסרם היום קטע מתוך "ספר בכתובים" העוסק בשנים הראשונות של אהרן אפלפלד בארץ ומאבקו עם השפה העברית.

אפלפלד גדל בסביבה מרובת שפות: גרמנית, יידיש, רותנית ורומנית. המעבר מגרמנית (שפת האם) לעברית היה מעבר קשה, שמסמל עבור אפלפלד גם קשיים אחרים.

אני לא אצטט מהטקסט המרגש, שיש לקרוא בשלמותו. ארשה לעצמי להעיר, בכל זאת, שהחוויה של אפלפלד - על אף שממחישה את הקשיים שיש במעבר לחיים בשפה חדשה - אינה אוניברסלית. היו כאלה שעבורם המעבר הלשוני הקשה היה מוצדק מסיבות אידאולוגיות, ולכן ראו ברכישת העברית הישג עמוק, ואף נמנעו במידה רבה משימוש בשפות האם הגלותיות שלהם.