ביטוי השבוע: המוחל על כבודו, כבודו מחול

המוחל על כבודו, כבודו מחול

מוחל ומחול במשמעות נסלח, מכופר (עוון שכופר, חטא שכופר).

מקור הביטוי מסכת קידושין עמוד לב: האב שמחל על כבודו, כבודו מחול; הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול.

משמעות הביטוי בעברית העממית הוא שאדם אינו צריך לוותר על כבודו, ולמחול על הפגיעה בו, בחזקת "מי שמוחל על כבודו (מוותר עליו, אינו דורש אותו מאחרים), הרי שכבודו מחול".

דיון בפסוק בהקשר של מצוות כיבוד אב ואם, ראו כאן. מעשייה שעוסקת ברב שמוחל על כבודו, כאן.

אשבורן

אַשְבּוֹרֶן ש"ע, זכר. - א. שקע בקרקע שמים נקווים בתוכו. .ב. מישור, מקום פתוח.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אַשְבּוֹרֶן

ובעניין שמות של ציפורים...

עסקנו השבוע בשמות של ציפורים, והנה אני שומע ברקע את צופית גרנט מסבירה לאסף הראל ששמה צוּפִית ולא צוֹפִית, "צוּפִית כמו יונק הדבש". ואכן צוּפִית הוא שם נוסף של יונק הדבש.

התחלנו את השבוע עם ארבע ציפורים: אנקור, דרור, יונק הדבש וצוּפִית - ונשארנו עכשיו רק עם שתיים.

צריך להתחיל לעשות משהו כדי לשמור על הטבע!

תרגום חדש של התורה לאנגלית

ראו כאן דיון והפניה לביקורת שהופיעה ב New York Times.

הדיון בעברית התנ"כית מעט שטחי, אבל ממה שהספקתי לראות הגישה לניתוח הסיפור המקראי היא בכיוון הנכון.

הידעתם?

אנקור [במקור אינקור במסכת חולין נז בתלמוד] הוא בעצם דרור. במילים אחרות: שני השמות מתייחסים לאותה ציפור, ששמה הלועזי Passer. דרור הוא השם הנפוץ והמקובל יותר היום. השם דרור מופיע כבר במקרא [תהילים פד ד].

ישנם מינים רבים של דרורים, בהם דרור-הבית הנפוץ בארץ ששמו המדעי Passer domesticus. מיני דרורים אחרים בארץ הם דרור-הירדן והדרור הספרדי.

אם כן, דרור הוא שמה של הציפור בה אנו עוסקים, ואין להשתמש בשם אנקור בנסיבות רגילות.
נשאלת השאלה, כמובן, כיצד יודעים שהשם אנקור מתייחס באמות לאותה ציפור שאנו מכנים היום דרור? אינני יודע את השתלשלות העניינים שהביאה לבחירה בשם דרור והחלטה שזו אותה הציפור שכונתה אנקור (ולחילופין, מדוע החליטו שהציפור שראו בשדה היא היא האנקור המופיע בתלמוד), אולם בעיות מן הסוג הזה הינן לחם חוקם של העוסקים במיון, סיווג ומתן שמות למינים של בעלי חיים. המונח הטכני לשם או מונח שפורסם מבלי לתת תיאור מדויק או מידע מספיק לזיהוי הוא nomina nuda (וברבים nomen nudum).

ונסיים בכך שנזכיר שלהוצאת הספרים "ספריית הפועלים" היתה סדרת ספרים לילדים שנקראה "אנקורים" (ילדים כמוהם כאנקורים, קטנים ומציקים...) בעמוד הראשון של הספרים בסדרה הופיע החרוז הבא:

האנקורים

ספרים קוראים,

  אנקור, אנקור ומקורו.

זה שאומרים 

המבוגרים:

  גם אנקורים רוצים לקרוא.

יותר נחמד מהפרסומות של בנק הפועלים לעידוד הקריאה, לא?

תשובה לחידה

המילה המופיעה בעברית רק בצורת סמיכות היא שלהי, במשמעות סוף. למשל: שלהי הקיץ.

סמיכות

סמיכות היא רצף של שני שמות עצם או יותר בתוך הקשר דברים. ביטויי סמיכות רבים מורכבים בדיוק משתי מילים, ובמקרה זה המילה הראשונה נקראת נסמך והשניה נקראת סומך.

דוגמה לביטויי סמיכות: ימי שרב (תיאור), צבא השם (שייכות), סיפור בדים, בית ספר, חלק הארי, קטן-קומה, יפה-תואר.

בסמיכות מיודעת באה הא הידיעה על הסומך: בית הספר, חלק הארי, ימי השרב.
בצורת רבים, הריבוי הוא של הנסמך: בתי כנסת, קטני הקומה.
ניתן לשלב כללים אלה כאשר רוצים ליצור צורת רבים מיודעת. לדוגמה: היכן הם בתי הספר הטובים?

שני כללים אלה הם הבסיסיים ביותר בשימוש בצורת סמיכות, ומעטים הטועים בשימוש בהם באופן עקבי בין דוברי העברית כשפת אם. סמיכות יוצרת קשיים במקרים אחרים. אחת הסיבות העקריות לקושי בשימוש תקני בביטויי סמיכות הוא שינויי ההגיה הקורים במקרים רבים בנסמך (המילה הראשונה בביטוי). שינויי הגיה אלה נגרמים עקב התארכות המילה (במעבר לצורת רבים), ותזוזת הטעם והתרחקותו מהתנועות שבנסמך (בסמיכות הטעם הראשי הוא על הסומך). השינוי בתנועות אינו קל להבנה, ורק הרגל של דיבור נכון ישריש את הצורות הנכונות.

לדוגמה: סִדרָה שאני אוהב לצפות בה; סְדָרות ישראליות חדשות; אבל סִדרות רכש טובות (החיריק באות הראשונה נשאר).
כך גם במילים שמלה, שמחות, רצפות (ושימו לב שהפ' נשראת רפה גם בסמיכות).

אך כלל זה אינו תקף תמיד. במילים בהן האות הראשונה היא תחילית ולא אות שורשית, התנועה נשארת הן בצורת הרבים בנפרד, והן בצורת הרבים בנסמך. למשל: תִקווה, תִקוות, תִקוות שווא.

בגלל התרחקות הטעם מתקבלים שוואים, ומכאן הצורך לדעת האם אותיות בכ"פ אחרי השוואים צריכות לקבל דגש. אלא שבג"ד כפ"ת מקבלות דגש רק אחרי שווא נח, ולא אחרי שווא נע, והקביעה באיזה שווא מדובר אינה פשוטה אף לבקיאים בכללי הלשון. נציין רק שכדי להקשות עוד יותר מתקבלים שוואים מרחפים (כן, יש דבר כזה!) שלענייננו דינם כדין שווא נע.
נציין רק שבצורות מלכי ישראל, ערכי תרבות, דרכי תגובה, ועשבי מרפא האותיות המסומנות רפות.

בקיצור: כדאי לבדוק במילון...

כמעט לפני סיום כדאי להזכיר שישנם בעברית מספר ביטויים הנראים כמו ביטויי סמיכות, אולם אינן כאלה באמת. למשל: עין הרע (היידוע כמו בסמיכות, אולם לא קיימת צורה לא מיודעת), עולם הבא, ועוד.

ולסיום החידה שגרמה לי להעלות את נושא הסמיכות: נסו למצוא מילה בעברית שמופיעה רק בצורת סמיכות, ולא מופיעה בנפרד.

ביטוי השבוע: אם אין אני לי, מי לי?

אם אין אני לי, מי לי?

מקור הביטוי פרקי אבות א יד.

הביטוי מדבר בשבח ההסתייעות העצמית, ועל כך שאדם צריך לסמוך על עצמו ועל יכולתיו, אולם קשת המשמעויות של הביטוי רחבה יותר ולעיתים קרובות מגיעה עד כדי שימוש ציני, רוצה לומר: "אין על מי לסמוך".

הנוגדן לציניות זו נמצא בהמשך הפסוק, וכשאני לעצמי, מה אני, מילים הבאות לומר שאדם יכול לפעול וליצור אך ורק במסגרת של חברה וקהילה.

הפסוק מסתיים במילים ואם לא עכשיו, אימתיי שהפכו להיות ביטוי העומד בזכות עצמו. ההגיה המקובלת: הטעמת ההברה הראשונה במילה 'עכשיו'.

ניתן להשמתמש בכל אחד מחלקי הפסוק בנפרד, וגם בצירופים המצטברים, "אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי מה אני; ואם לא עכשיו אימתיי".

מעניין לעניין באותו העניין: בשבח ההסתייעות העצמית, כדאי להזכיר את מסתו המפורסמת של ראלף וולדו אמרסון Self-Reliance. המסה נטועה עמוק במורשת הנוצרית האמריקאית, ומעניין לחזור אליה על רקע הביטוי מפרקי אבות. אמרסון היה מההוגים המרכזיים שיצרו את האתוס האמריקאי, ומסה זו מייצגת פן מרכזי בהגותו.

ביטוי לועזי הבא לומר שאדם יכול לפעול רק במסגרת של קהילה וחברה הוא It Takes a Whole Village to Raise a Child (ובקיצור בד"כ פשוט, It takes a village). הביטוי זכה לפרסום רב לאחר שהילרי קלינטון השתמשה בו, אולם יש ספק רב האם מדובר באמת בביטוי ממקור אפריקאי כפי שרבים חושבים.

אורשינה

אוּרְשִינָה, אַוְרַשְנָא ,ש"ע, נקבה. שם של עוף אגדי המאריך ימים.

מופיע בסנהדרין קח.

מקביל לעוף החול (איוב כט יח) ול Phoenix. בערבית וַרַשַאנ - יונת בר.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אוּרְשִינָה

מעין התנצלות

לצערי לא מצאתי את הזמן בשבועיים האחרונים לפרסם כאן הודעות רבות מעבר להודעת מילת השבוע הקבועה בימי ו' וביטוי השבוע של יום א'.

אבל הצטברו אצלי כמה דברים שאני מקווה לפרסם בימים הקרובים. שווה לחכות...

ביטוי השבוע: בּוּקֵי סְרִיקֵי

בּוּקֵי סְרִיקֵי

ארמית: כדים רקים.

בשפה מליצית משתמשים בביטוי זה כדי לתאר דברי שטות, דברי הבל, דברים שאין בהם ממש וכד'. וכן תלה בו בוקי סריקי, דהיינו יחס לו אמירת דברי הבל שלא אמרם.
מקור הביטוי הוא עבודה זרה לז.

צורת ההגיה המקובלת היא בּוּקִי סְרִיקִי.

מורג

מוֹרַג ,ש"ע, זכר. כלי דיש קדום הבנוי מלוח עץ שבו שורות של אבני צור או יתדות מתכת. הלוח היה נגרר על-ידי בהמה, ושיניו היו חותכות את הקש ומפוררות אותו לתבן.

כנראה שמילה זו שימושית אך ורק בשביל תשבצים...

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
מוֹרַג

ביטוי השבוע: שקל למיטרפסיה

שְקַל לְמִטַרְפְּסֵיהּ

מִטַרְפְסָא ש"ע זכר, ארמית, עונש, גמול.

הביטוי הוא מיבמות קה ומשמעותו: קיבל את גמולו, קיבל את העונש המגיע לו.

(תודה לש.)

צינית

צִנִּית, צינית, ש"ע, נקבה. מחלה המתבטאת בהתקפים חריפים של דלקת פרקים הנגרמים כתוצאה מנוכחות של גבישי חומצת שתן (uric acid) בפרקים, בעיקר בבוהן הרגל. בלועזית: פּוֹדַגרה, gout.

נקראת גם: שיגדון (ש"ע, זכר) אבל שימו לב לא לבלבל עם שיגרון, המילה העברית לראומטיזם שיכולה להיות דרושה לכם בעקבות הדיווחים בעניין התרופה Vioxx.

כאבי פרקים ודלקות פרקים (arthritis) שייכים לתחום העיסוק של הראומטולוגיה, דהיינו חקר מחלות השיגרון.
מחלת הצינית מתבטאת בכאבי פרקים ולכן שייכת למשפחת ה arthritis. כאבים ארתריטיים לעיתים קרובות רגישים לשינויים במזג האוויר. אני משער שלכן המחלה קיבלה את השם צינית (מהמילה "צינה" שמשמעותה קור) לפני שהייתה אבחנה ברורה בין סוגי המחלות הארתריטיות השונות, זאת למרות שההסבר המדעי למקור הכאבים של הלוקים בצינית הוא כאמור ההצטברות של גבישי חומצת שתן במפרקים.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
צִנִּית

שמעתי ברדיו...

למה קוראים לעופות דורסים ככה? כי הם תופסים את טרפם ברגליהם ודורסים אותו.

שתדעו.

שתיים קטנות (משניים לא כל כך קטנים)

התוכנית של לונדון וקירשנבאום (על השם "לונדון את קירשנבאום" בפעם אחרת) סיפקה בימים האחרונים מגוון של דוגמאות ושאלות שקשורות לענייני שפה בכלל ועברית בכלל. הנה שתיים מהן.

לכבוד חג הסוכות עסקו בתוכנית בשאלה מדוע בסוכות, חג שבו אנו נדרשים לשמוח, קוראים את מגילת קהלת שאינו ידוע בחדוות החיים הרבה שבו ("הבל הבלים הכל הבל, ואין חדש תחת השמש" אם לבחור את שני הציטוטים המוכרים ביותר).
לאלופן הוזמן "עמית מחקר" ממכון שלם שכתב מאמר בנושא שמופיע בכתב העת "תכלת". את המאמר טרם ראיתי, אך הנה עיקר ההסבר כפי שהבנתי מהראיון. ספר קהלת עוסק בזמניות ובהיותנו בני תמותה. ומדוע זמניות? שהרי משמעות המילה "הבל" איננה המשמעות המוכרת, אלא שהמילה באה לתאר זמניות. מדוע משמעות זו מתאימה למילה "הבל"? שכן הבל המקראי (אחי קין) היה האדם הראשון שאנו למדים על מותו, ואף יותרמכך - הבל לא השאיר אחריו שום שריד או זכר, מפעל או הישג.
ומה הקשר לסוכות? סוכות הוא חג המדגיש את הזמניות, ולראיה הסוכה שהיא מבנה זמני.

אני מניח שבמאמר יש ביסוס יסודי יותר למכלול הטענות האלה...

ארוע לשוני נוסף היה כאשר ירון לונדון רצה לבקש ממרואינת שתחדד ותתקן את תיאור הדברים שהוא נתן בפתח הראיון, וכשלא מצא מילה מתאימה פנה אליה בבקשה "דייקי אותי" מלשון "תקני אותי".
אלא, כמובן, ש"דייק" הוא פועל עומד ולכן אסור לומר "דייקי אותי" (וגם לא "דייק את המסמך"). היצירתיות הלשונית של לונדון היתה נחמדה. כצפוי, הוא התאהב מייד בחידוש של עצמווהמשיך להשתמש בצורה השגויה לכל אורך הראיון...

ביטוי השבוע: הרוצה לשקר - ירחיק עדותו

הרוצה לשקר - ירחיק עדותו

השקרן בד"כ משקר לגבי דברים רחוקים בזמן או במקום, כך שקשה לברר את אמיתותם.

דיות

דִּיּוּת ש"ע, זכר. - א. התהליך שבו מים שעלו משורשי הצמח אל העלים משתחררים כאדים לאטמוספרה. בלעז: transpiration . ב. המילה שהאקדמיה קבעה כחלופה למושג ריטוש תמונות. בלעז retouching.

מעניין שהמילה ריטוש היא צורה עברית המבוססת על הצליל של המילה המקבילה בצרפתית (retoucher). זה כנראה הרגיז את החבר'ה באקדמיה. (מעניין איך הם מרגישים לגבי המילים מברשת (brush) וכבלים (cables)...

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
דִּיּוּת