במידת האפשר

רשימת הטעויות אותן משרד החינוך ינסה לשרש הזכירה לי סוגיה שרציתי להזכיר וטרם הזדמן לי.

ישנן לעתים בשפה אבחנות סמנטיות עדינות עד כדי כך שהן לא רלוונטיות לרוב הדוברים, וסופן שיעלמו. למשל הבדלי משמעות עדינים בין שתי מילים שהן "כמעט נרדפות". כל עוד הן קיימות הן בעלות עניין, ויש שיגידו ובמידה של צדק שהן תורמות ליכולת ההבעה של השפה, ומעשירות אותה. לכל הפחות, הן בדרך כלל מעידות על זרמי מעמקים בשפה, שמהם צומחים הבדלי המשמעות בין המילים השונות. ניתן אף לטעון, למרות שקשה יותר לבסס טענה מסוג זה, שהעושר הלשוני הזה תורם לחדות המחשבה של הדוברים. אחרים יגידו שאבחנות דקות כאלה מבוזבזות על רוב הדוברים, ומשמשות בעיקר כלחיצת יד סודית המעידה על השתייכות למעמד חברתי גבוה, ועל חינוך פורמלי עשיר. דוגמאות לא מעטות לכך ניתן למצוא במשלבי השפה השונים באנגלית למשל.

על איזה מין אבחנות אני מדבר?

דוגמה אחת שכבר הזכרתי פעם היא האבחנה בין להלוות ולהשאיל. רוב הדוברים לא מודעים להבדל שאמור להיות בשימוש בין שני הפעלים, ולכל היותר זוכרים שצריך מסיבה עלומה כלשהי להגיד "לשאול ספר" אך "להלוות כסף".

הדוגמה שהזכירה לי את הסוגיה הזו היא הצירוף במידה שֶ. ברשימת הטעויות בווינט מוזכר הצירוף במידה ו, שהוא אכן טעות, וכתוב שיש לומר במקומו פשוט אם. אלא שהצירוף במידה ו הוא כמובן אח חורג של במידה ש שקים גם קים בשפה. מהו אם כן ההבדל בין אם ובין במידה ש, אם בכלל?

ובכן, האבחנה בין שני אלה מתבססת על אבחנה סמנטית בין תנאי קבוע ובין תנאי משתנה. "אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים", הוא תנאי קבוע. כפי שניתן להבין מהדוגמה, הכוונה אינה שהתנאי קבוע בזמן, אלא שהיחס בין התנאי לתוצאתו קבוע ("בוא ואתן לך מפתח"). תנאי משתנה, מאידך, מאפיין מצבים בהם יש שינוי פרופורציונלי (ישר או הפוך) בין שני חלקי התנאי, ולמקרים אלה קיים במידה ש: "במידה שנשקיע בלימוד עברית, תתקבע השפה ותתאבן". כדי לזכור: במידה ש = ככל ש.

אין לי לקבוע האם האבחנה הזו היא בעלת חשיבות מספקת שכדאי שתישמר בשפה, ומה הסיכוי שכך יקרה. כל שנותר לי הוא לסיים בשני אתגרים לקוראים:

1. מה משמעות המילה במידה בצירוף במידה ש?
2. מצאו דוגמאות נוספות לאבחנות סמנטיות עדינות כל כך החבויות בשפה, וספרו לנו.