נעמי פולני

YNET מדווח:

בערב מחווה שייערך החודש בצוותא יוענק פרס מפעל חיים לנעמי פולני, האמא של הלהקות הצבאיות ומי שחותמה לא נפקד מהרכבים גדולים כמו "התרנגולים", "הגשש החיוור" ומעשרות שירים שהיו לאבני דרך בתרבות הישראלית הנבנית.

ועל כך נאמר: ויפה שעה אחת קודם.

אם מישהו מקוראי הבלוג יזכה להיות נוכח בערב המחווה אשמח לשמוע דיווח.

ביטוי: מהכא להתם

אחד המדורים הפופולריים שלנו היה "ביטוי השבוע" שרץ בבלוג בשנתו הראשונה. למי שמתגעגע הנה ביטוי נוסף להעשרת אוצר המילים...

מֵהָכָא לְהָתָם

הביטוי הוא בארמית, כמובן, ומשמעותו "מפֹּה לשם". בזמנו נעשה בביטוי שימוש רב יותר, אך היום הוא נדיר למדי ומשמש רק בשפה מליצית במיוחד. למרות זאת ניתן למצוא אזכורים לא מעטים של הביטוי בגוגל. כפי שניתן לראות שם, יש המגדילים לעשות ואומרים "מהכא להתם ומהתם להכא", מלשון "מפה לשם, ומשם לפה".


hebrew; HEotW

אליעזר בן יהודה

2008 תהיה השנה ה-150 להולדתו של אליעזר בן יהודה, והאקדמיה ללשון העברית נערכת במרץ לסדרת פעילויות להנצחת פועלו.

בין היתר הועלתה לאתר גם החוברת אליעזר בן-יהודה ומשפחתו: חייהם ופעלם להחייאת השפה העברית (קובץ PDF גדול!).

הכתיבה אינה מעוררת התלהבות יתירה, אך החוברת הקצרה למדי מכילה מידע בסיסי על בן יהודה ומשפחתו, וכוללת מספר קטעים מעוררי מחשבה מתוך זכרונותיו של בן יהודה עצמו.

קריאת העברית בה השתמש בן יהודה מעוררת מחשבות לגבי קצב ההתפתחות של העברית ולגבי האפשרות שהשפה תתפצל לשפה קלאסית ושפה מודרנית - סוגיה שהוזכרה כאן אמש.

כנפי הזמן

הבלוג ובעליו מתגוררים בימים אלה בקליפורניה ולכן הזדמן לי הערב לשמוע את מאיר שלו שהגיע לסטנפורד לצורך קידום המכירות של התרגום של יונה ונער לאנגלית.

שלו היה שרמנטי כצפוי, והקהל שהיה מורכב ברובו מישראלים התמוגג. ההרצאה נגעה במספר הזדמנויות בשפה העברית, ושלו הזכיר כמה דוגמאות שכבר נדונו כאן בעבר. על שני דברים בחרתי לדווח כאן.

שלו התייחס למשפטים הבאים מתוך יונה ונער: "הלכתי למצוא לי בית. אנשים אחרים יורים, בעצמם או בזולתם. אני הלכתי למצוא לי בית. בית שירפא, שישכך, שאיבנה בבנייתו, שנכיר זה לזה טובה. הלכתי. מצויד במתנה המפתיעה שנתנה לי אמי.......: '....לך תמצא לך בית. מנוח לכף הרגל. שיהיה לך מקום משלך.'"

הניסוח "מנוח לכף הרגל" מזכיר לפחות לחלק מהקוראים (כך הוא מקווה אמר שלו) את היונה ששילח נוח: "וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה" (בראשית ח 8-9). וכך הסופר רומז ליונים עוד טרם שהן מופיעות בסיפור עצמו.

אלא שהיכולת הזו של השפה להתכתב עם עברה עתידה להעלם, חושש שלו. העברית, כך הוא אמר, נמצאת היום במצב המעניין שבו מצד אחד הורים אינם מסוגלים תמיד להבין את השפה שבפי ילדיהם, כי השפה משתנה במהירות, אך מצד שני ההורים והילדים יכולים לשבת יחדיו ולקרוא ולהבין את שנכתב בתנ"ך לפני אלפי שנים.
אלא שהשפה עתידה להתפצל, כך שלו, לשפה קלאסית ושפה מודרנית, כפי שקרה בערבית וביוונית למשל. אין הוא יודע לומר מתי זה יקרה, אך אין לו ספק שכך יקרה במוקדם או במאוחר.