כנפי הזמן
הבלוג ובעליו מתגוררים בימים אלה בקליפורניה ולכן הזדמן לי הערב לשמוע את מאיר שלו שהגיע לסטנפורד לצורך קידום המכירות של התרגום של יונה ונער לאנגלית.
שלו היה שרמנטי כצפוי, והקהל שהיה מורכב ברובו מישראלים התמוגג. ההרצאה נגעה במספר הזדמנויות בשפה העברית, ושלו הזכיר כמה דוגמאות שכבר נדונו כאן בעבר. על שני דברים בחרתי לדווח כאן.
שלו התייחס למשפטים הבאים מתוך יונה ונער: "הלכתי למצוא לי בית. אנשים אחרים יורים, בעצמם או בזולתם. אני הלכתי למצוא לי בית. בית שירפא, שישכך, שאיבנה בבנייתו, שנכיר זה לזה טובה. הלכתי. מצויד במתנה המפתיעה שנתנה לי אמי.......: '....לך תמצא לך בית. מנוח לכף הרגל. שיהיה לך מקום משלך.'"
הניסוח "מנוח לכף הרגל" מזכיר לפחות לחלק מהקוראים (כך הוא מקווה אמר שלו) את היונה ששילח נוח: "וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה" (בראשית ח 8-9). וכך הסופר רומז ליונים עוד טרם שהן מופיעות בסיפור עצמו.
אלא שהיכולת הזו של השפה להתכתב עם עברה עתידה להעלם, חושש שלו. העברית, כך הוא אמר, נמצאת היום במצב המעניין שבו מצד אחד הורים אינם מסוגלים תמיד להבין את השפה שבפי ילדיהם, כי השפה משתנה במהירות, אך מצד שני ההורים והילדים יכולים לשבת יחדיו ולקרוא ולהבין את שנכתב בתנ"ך לפני אלפי שנים.
אלא שהשפה עתידה להתפצל, כך שלו, לשפה קלאסית ושפה מודרנית, כפי שקרה בערבית וביוונית למשל. אין הוא יודע לומר מתי זה יקרה, אך אין לו ספק שכך יקרה במוקדם או במאוחר.
שלו היה שרמנטי כצפוי, והקהל שהיה מורכב ברובו מישראלים התמוגג. ההרצאה נגעה במספר הזדמנויות בשפה העברית, ושלו הזכיר כמה דוגמאות שכבר נדונו כאן בעבר. על שני דברים בחרתי לדווח כאן.
שלו התייחס למשפטים הבאים מתוך יונה ונער: "הלכתי למצוא לי בית. אנשים אחרים יורים, בעצמם או בזולתם. אני הלכתי למצוא לי בית. בית שירפא, שישכך, שאיבנה בבנייתו, שנכיר זה לזה טובה. הלכתי. מצויד במתנה המפתיעה שנתנה לי אמי.......: '....לך תמצא לך בית. מנוח לכף הרגל. שיהיה לך מקום משלך.'"
הניסוח "מנוח לכף הרגל" מזכיר לפחות לחלק מהקוראים (כך הוא מקווה אמר שלו) את היונה ששילח נוח: "וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה" (בראשית ח 8-9). וכך הסופר רומז ליונים עוד טרם שהן מופיעות בסיפור עצמו.
אלא שהיכולת הזו של השפה להתכתב עם עברה עתידה להעלם, חושש שלו. העברית, כך הוא אמר, נמצאת היום במצב המעניין שבו מצד אחד הורים אינם מסוגלים תמיד להבין את השפה שבפי ילדיהם, כי השפה משתנה במהירות, אך מצד שני ההורים והילדים יכולים לשבת יחדיו ולקרוא ולהבין את שנכתב בתנ"ך לפני אלפי שנים.
אלא שהשפה עתידה להתפצל, כך שלו, לשפה קלאסית ושפה מודרנית, כפי שקרה בערבית וביוונית למשל. אין הוא יודע לומר מתי זה יקרה, אך אין לו ספק שכך יקרה במוקדם או במאוחר.
3 תגובות
כמו שגם האנגלית השתנתה מימיו של שייקספיר ועד היום. אני מצטער, אבל הטענה של שלו אינה מחדשת דבר מעל הנחת היסוד שלו - שהשפה משתנה.
ההבדל העיקרי בין אנגלית ועברית במקרה הזה, הוא שהעברית עברה חידוש "לא מזמן" והותאמה פחות או יותר לשפת הכתבים, ואילו האנגלית התקדמה בקצב טבעי ב 400 השנה האחרונות.
אז כן, אם ניתן לעברית לעבור גם פרק זמן מקביל (כנראה פחות בגלל הכפר הגלובלי) אז היא תתרחק במידה מספקת משפת הכתבים ותיווצר עברית "קלאסית"
למעשה, שפת התנ"ך כבר היום אינה השפה המדוברת והיא לרוב זקוקה לפירושים וביאורים ברמה הלשונית והתחבירית.
אכן, זה הטיעון.
העברית הקלסית יכולה להתפצל מהעברית המודרנית אם היא תילמד בהיקף נרחב מחוץ לישראל ללא מטען עודף של יודאיקה. התרבות היהודית באופן בסיסי היא לא דת מסיונרית, אבל חובבי עברית יכולים בהחלט להציע את שרותיהם לאומות העולם במקום לנסות להתחרות בשפה העממית. לשמוע עברית קלסית (שאני לא מתכוון בהכרח לתנכית בלבד), מפי אנשים אי שם בעולם יתרום לשפה ולתרבות העברית הרבה יותר מאשר נסיון סזיפי לשרש איזשהו בטוי קלוקל שנפוץ בארץ. יהדות בהחלט יכולה לבוא כנספח לעברית אבל אינה תנאי הכרחי לפריחת השפה.
גם עברית מליצית מידי לא תורמת לפריחת השפה, ונשמעת כמו אנגלית יותר מידי בריטית.
הוסף רשומת תגובה
<< Home