אל תתרגזו, אבל...
בזמנו דיברנו על פעלים לא רגילים. קיימת תופעה דומה, בעלת משמעות לשונית עמוקה קצת יותר והיא מעבר מפועל אחד למשנהו כאשר עוברים בין הזמנים הדקדוקיים.
למשל בעברית מדוברת: אמרתי לו, אני אומר לו, אני אגיד לו (נסו לחשוב על ההטיות האחרות. אפשר להטות את שני הפעלים, אבל מה הפועל הנפוץ בכל זמן או הטיה?)
חילוף נוסף יכול לקרות במעבר מפעיל לסביל, או במעבר בין הגופים.
למשל, שמתי לב לפתע שאנחנו בדרך כלל מרגיזים מישהו, והתוצאה היא שהוא כועס. כמובן שאפשר (ואפילו לא קשה מדי) להכעיס וגם להתרגז, אבל נדמה לי שהצורות מכעיס (לעומת מרגיז) ורוגז (לעומת כועס) נפוצות הרבה פחות.
למשל בעברית מדוברת: אמרתי לו, אני אומר לו, אני אגיד לו (נסו לחשוב על ההטיות האחרות. אפשר להטות את שני הפעלים, אבל מה הפועל הנפוץ בכל זמן או הטיה?)
חילוף נוסף יכול לקרות במעבר מפעיל לסביל, או במעבר בין הגופים.
למשל, שמתי לב לפתע שאנחנו בדרך כלל מרגיזים מישהו, והתוצאה היא שהוא כועס. כמובן שאפשר (ואפילו לא קשה מדי) להכעיס וגם להתרגז, אבל נדמה לי שהצורות מכעיס (לעומת מרגיז) ורוגז (לעומת כועס) נפוצות הרבה פחות.
2 תגובות
לפחד
לגבי אגיד בעתיד,בעבר איננו נוהגים לומר הגדתי לו במקום אמרתי לו.
לעתים ילדי הגן כן משתמשים בפועל זה בצורת העבר . רוית חולון.
הוסף רשומת תגובה
<< Home