עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

4.6.05

כל ישראל חברים

אהוד אשרי כותב במדורו "משחק מלים" בהארץ על צורות הפניה העממיות בישראל. אלה מילות הפניה המשמשות אותנו בפניה לבעלי מקצוע (מוכר בחנות, מוסכניק), בפניות שלהם ללקוחות וכד'.

הפניה הצבעונית ביותר היא "בעל הבית", כמו במשפט "מה אפשר להביא לך, בעל הבית?" או לחילופין "בעל הבית, אפשר לשלם?". פחות מעניינות ממנה הן המילים "חבר", "אחי", ו"גבר" ("מה בשבילך, גבר?"). אשרי גם מציין את הצורה "גבר-גבר" שנפוצה בשימוש כזה הרבה פחות.

אשרי נעזר במלצר וותיק, וממנו מסיק מה צורת הפניההמקובלת בכל תקופה. הנסיון שלי מראה, שיש שימוש במקביל בצורות שונות בתקופות שונות, ושהישראלי המצוי - שאינו משתמש בצורות פניה כאלה החלק מעבודתו היומיומית - חש לעתים קרובות חוסר בטחון, ואינו יודע איזו צורת פניה מתאימה בכל סיטואציה.

כמו המילים "כפרה" ו-"מותק", השימוש בצורות הפניה הללו יכול להישמע מאוד מאולץ ולא טבעי. כדי ללמוד את האינטונאציה המתאימה, ולדעת באיזה סיטואציות לשהתמש בהן, צריך לגדול לתוכן. ייתכן שהרבה אימון יכול גם הוא להביא לשימוש ספונטני שלא ישמע מאולץ...

2 תגובות

Blogger Liat כתב

אני גרה בארץ שבה נהוג להשתמש בלשון הנימוס כשמדברים עם אנשים שלא מכירים,כמו למשל מוכר בחנות.קרה לי בביקור בארץ להכנס למכולת ולבקש מצרכים,בבקשה,אם אפשר,תודה רבה, להתראות...התשובה כמובן: ביי מותק,ביי!!
אותי זה הצחיק.

9:54 אחה״צ  
Anonymous ג'ודי כתב

חשבתי גם על הפנייה "נהגוס" בהקשר זה...
/nahagos/
וכן סתם "ג'ינג'י.

5:51 אחה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home