עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

9.2.07

פתיל פתוח

כמו שהבטחתי, אני פותח פתיל פתוח. אתם מוזמנים להשתמש באזור התגובות כדי לספר ולהעלות לדיון נושאים רלוונטיים. אני פשוט עסוק מכדי לפרסם בעצמי משהו מועיל כרגע...

מספר בבלוגרים שאני נהנה מכתיבתם נוהגים לפתוח פתילים כאלה, והדיונים במסגרתם משעשעים ביותר. נראה איך זה ילך כאן.

עד כמה שהספקתי לראות, עיתוני סוף השבוע מכילים כמה כתבות בנושאי שפה בכלל ועברית בפרט, שאשמח לשמוע את דעתכם עליהן.

9 תגובות

Anonymous אנונימי כתב

שלום רב,

קופת חולים הכללית יצאה כעת במבצע הנקרא: פלטינום.

שאלתי: פלטינום או פלטיניום.

נדמה לי, כשהתווכחתי עם ידיד, כי המילה היא פלטיניום.

האם אני צודק?

בתודה מראש

יעקב

11:34 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

בעברית המתכת נקראת "פלטינה". בלועזית, שמה של המתכת - והיסוד הכימי שמספרו האטומי 78 - הוא "פלטינום"

הבלבול צפוי: היסוד 77, למשל, נקרא "אירידיום". אבל פלטינה היא "פלטינום" בלי היוד.

אגב, מעניין לגלות שהשם "פלטינה" מגיע מספרדית עתיקה platina, שהיא הקטנה של plata, 'כסף'. פלטינה היא, אכן, מתכנת אפורה-כסופה.

2:43 אחה״צ  
Blogger שי פישר כתב

מה משמעות הביטוי "השאור שבעיסה"?
אני חושב שהכוונה לחלק הרע. עשיתי חיפוש בגוגל, וראיתי שכל האיזכורים מהמקורות או במאמרים על המקורות המשמעות היא החלק הרע, אך בשנים האחרונות הרבה משתמשים בביטוי במשמעות החלק הטוב.
למשל: אולמרט באיגרת לחיילי צה"ל: אתם השאור שבעיסה.
מי צודק?

10:21 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

שאור הוא בצק מותסס או שמרים שמערבבים אותם לתוך בצק כדי ליצור בו תסיסה ולגרום לתפיחתו. בלועזית: leaven או starter.

בלשון חז"ל המושג "שאור שבעיסה" הוא כינוי ליצר הרע המקלקל ומפר את הכוונות הטובות, למשל ברכות יז ע"א. מאידך בימינו, "השאור שבעיסה" (בידוע) מציין את החלק המשובח, הטוב ביותר.

זו דוגמה יפה של שינוי פרספקטיבה. אפשר לפתח את זה לדיון על שמרנות וחדשנות, אבל את זה נשמור לפעם אחרת...

5:01 אחה״צ  
Blogger Eyal Soha כתב

קראתי שטעות לומר "מחד... מאידך...". צריך לומר "מחד גיסה... מאידך גיסה..." כי פירוש הביטוי השלם הוא "מצד אחד, מצד שני." מה נכון?

11:22 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

אכן מדובר בקיצור, אולם אני בדעה (כמו אחרים כמו ראובן סיוון) שיש מקום לקיצורים, והביטוי כבר שגור.
רק טהרנים יתעקשו על סוגיה זו.

אגב, מאותה סיבה ניתן גם להשתמש במילה "מאידך" שלא כחלק מהצירוף "מחד... מאידך".

11:08 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

שאלה מעניינת שעדיין לא מצאתי לה תשובה מוסמכת:

האם באמצעות המילה "תופעה" ניתן לתאר גם ארוע חד פעמי?

הדעות הן לכאן ולכאן ואני עדיין לא מצליח לגבש את דעתי שלי.

11:02 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

למיטב ידיעתי אין כל מניעה לעשות שימוש במילה תופעה לציון תופעה חד פעמית. הביטוי תופעה מתאר, כך לפחות בשדה הפילוסופי, כל מה שקשור לעולם האמפירי, זה של החושים והשכל. בעולם זה לאמיתו של דבר כל תופעה היא חד פעמית, משום שזהו עולם של שינוי מתמיד, כנאמר, אין להיכנס פעמיים אל אותו נהר. לפיכך בעצם מדובר במונח המתייחס רק לחד פעמי ולחולף.

12:16 לפנה״צ  
Blogger peles כתב

תשובה לנחום: תופעה היא לאמיתו של דבר ארוע חד םעמי בלבד. כך לפחות בשדה הפילוסופי. עולם התופעות הוא העולם הנתפס בחושים ובשכל, ובעולם זה אין קביעות כלשהי אלא חלופיותו היא המאפיין המרכזי שלו. כיוון שכך, המילה תופעה מתייחסת רק אל ארועים חד פעמיים; כל דבר אחר אינו תופעה.

12:21 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home