פתיל פתוח
כמו שהבטחתי, אני פותח פתיל פתוח. אתם מוזמנים להשתמש באזור התגובות כדי לספר ולהעלות לדיון נושאים רלוונטיים. אני פשוט עסוק מכדי לפרסם בעצמי משהו מועיל כרגע...
מספר בבלוגרים שאני נהנה מכתיבתם נוהגים לפתוח פתילים כאלה, והדיונים במסגרתם משעשעים ביותר. נראה איך זה ילך כאן.
עד כמה שהספקתי לראות, עיתוני סוף השבוע מכילים כמה כתבות בנושאי שפה בכלל ועברית בפרט, שאשמח לשמוע את דעתכם עליהן.
מספר בבלוגרים שאני נהנה מכתיבתם נוהגים לפתוח פתילים כאלה, והדיונים במסגרתם משעשעים ביותר. נראה איך זה ילך כאן.
עד כמה שהספקתי לראות, עיתוני סוף השבוע מכילים כמה כתבות בנושאי שפה בכלל ועברית בפרט, שאשמח לשמוע את דעתכם עליהן.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
9 תגובות
שלום רב,
קופת חולים הכללית יצאה כעת במבצע הנקרא: פלטינום.
שאלתי: פלטינום או פלטיניום.
נדמה לי, כשהתווכחתי עם ידיד, כי המילה היא פלטיניום.
האם אני צודק?
בתודה מראש
יעקב
בעברית המתכת נקראת "פלטינה". בלועזית, שמה של המתכת - והיסוד הכימי שמספרו האטומי 78 - הוא "פלטינום"
הבלבול צפוי: היסוד 77, למשל, נקרא "אירידיום". אבל פלטינה היא "פלטינום" בלי היוד.
אגב, מעניין לגלות שהשם "פלטינה" מגיע מספרדית עתיקה platina, שהיא הקטנה של plata, 'כסף'. פלטינה היא, אכן, מתכנת אפורה-כסופה.
מה משמעות הביטוי "השאור שבעיסה"?
אני חושב שהכוונה לחלק הרע. עשיתי חיפוש בגוגל, וראיתי שכל האיזכורים מהמקורות או במאמרים על המקורות המשמעות היא החלק הרע, אך בשנים האחרונות הרבה משתמשים בביטוי במשמעות החלק הטוב.
למשל: אולמרט באיגרת לחיילי צה"ל: אתם השאור שבעיסה.
מי צודק?
שאור הוא בצק מותסס או שמרים שמערבבים אותם לתוך בצק כדי ליצור בו תסיסה ולגרום לתפיחתו. בלועזית: leaven או starter.
בלשון חז"ל המושג "שאור שבעיסה" הוא כינוי ליצר הרע המקלקל ומפר את הכוונות הטובות, למשל ברכות יז ע"א. מאידך בימינו, "השאור שבעיסה" (בידוע) מציין את החלק המשובח, הטוב ביותר.
זו דוגמה יפה של שינוי פרספקטיבה. אפשר לפתח את זה לדיון על שמרנות וחדשנות, אבל את זה נשמור לפעם אחרת...
קראתי שטעות לומר "מחד... מאידך...". צריך לומר "מחד גיסה... מאידך גיסה..." כי פירוש הביטוי השלם הוא "מצד אחד, מצד שני." מה נכון?
אכן מדובר בקיצור, אולם אני בדעה (כמו אחרים כמו ראובן סיוון) שיש מקום לקיצורים, והביטוי כבר שגור.
רק טהרנים יתעקשו על סוגיה זו.
אגב, מאותה סיבה ניתן גם להשתמש במילה "מאידך" שלא כחלק מהצירוף "מחד... מאידך".
שאלה מעניינת שעדיין לא מצאתי לה תשובה מוסמכת:
האם באמצעות המילה "תופעה" ניתן לתאר גם ארוע חד פעמי?
הדעות הן לכאן ולכאן ואני עדיין לא מצליח לגבש את דעתי שלי.
למיטב ידיעתי אין כל מניעה לעשות שימוש במילה תופעה לציון תופעה חד פעמית. הביטוי תופעה מתאר, כך לפחות בשדה הפילוסופי, כל מה שקשור לעולם האמפירי, זה של החושים והשכל. בעולם זה לאמיתו של דבר כל תופעה היא חד פעמית, משום שזהו עולם של שינוי מתמיד, כנאמר, אין להיכנס פעמיים אל אותו נהר. לפיכך בעצם מדובר במונח המתייחס רק לחד פעמי ולחולף.
תשובה לנחום: תופעה היא לאמיתו של דבר ארוע חד םעמי בלבד. כך לפחות בשדה הפילוסופי. עולם התופעות הוא העולם הנתפס בחושים ובשכל, ובעולם זה אין קביעות כלשהי אלא חלופיותו היא המאפיין המרכזי שלו. כיוון שכך, המילה תופעה מתייחסת רק אל ארועים חד פעמיים; כל דבר אחר אינו תופעה.
הוסף רשומת תגובה
<< Home