בממוצע
נחמיה שטרסלר מתחיל את רשימתו ב "דה מרקר" היום במילים "340 שקל לשנה, זהו סך העמלות שמשלם משק בית ממוצע בעבור ניהול חשבון עובר ושב בבנק..." ניסוח שגרתי למדי, הייתי אומר. אבל כמי שמסתייג משהו מהרעיון שיש "משק בית ממוצע" , הניסוח הזה מעורר אצלי הרהורים. לא זה המקום לדון בשאלה הפילוסופית האם יש משק בית ממוצע - שכמו השאלה האם יש אדם ממוצע היא שאלה לא פשוטה כלל ועיקר (לסקרנים מומלץ לקרוא מעט על אדולף קטלה).
לענייננו מספיק לתהות על המשמעויות האפשרויות של הניסוח "משק בית ממוצע". ראשית, נשים לב שלגמרי לא ברור לפי מה מחשבים את הממוצע... הרי לא מדובר כאן על כך שמוצאים את משק הבית הממוצע, לפי תכונות כאלה ואחרות, ובודקים מה סך העמלות שהוא משלם. הממוצע הוא על גובה העמלות. מובן מאליו, תגידו. נכון - אז מדוע לא לומר זאת במפורש, ולהימנע מניסוח שרומז על קיומו הממשי של משק בית ממוצע? למשל, אפשר לנסות ולנסח את המשפט כך: "סך העמלות שמשלם בממוצע משק בית". הקושי האפשרי עם ניסוח זה הוא שגם כעת לא ניתן לדעת לפי מה מחושב הממוצע, ולכן ניתן לחשוב בטעות שמדובר על ממוצע רב שנתי, ולא ממוצע "בין משקי הבית". פרשנות זו תישלל, כמובן, בעזרת ההקשר - שהרי אם מדובר בממוצע רב שנתי עבור משק בית מסוים, הרי שיש לומר באיזה משק בית מדובר. יתכן שיש כאן שיפור לעומת הניסוח הסטנדרטי, אבל לא בטוח.
אפשרות שלישית היא לומר "סך העמלות הממוצע שמשלם משק בית". יתכן שזה הניסוח המוצלח מהשלושה. ברור שהממוצע הוא על סך העמלות, לפי משקי בית, אך אין התחייבות לכך שיש "משק בית ממוצע".
כאמור, הניסוח הראשון הוא זה אליו אנו רגילים. האם הצלחתי לשכנע אתכם לתהות לגביו? באיזה ניסוח מהשלושה הייתם בוחרים - או שמא יש לכם ניסוח אלטרנטיבי נוסף?
לענייננו מספיק לתהות על המשמעויות האפשרויות של הניסוח "משק בית ממוצע". ראשית, נשים לב שלגמרי לא ברור לפי מה מחשבים את הממוצע... הרי לא מדובר כאן על כך שמוצאים את משק הבית הממוצע, לפי תכונות כאלה ואחרות, ובודקים מה סך העמלות שהוא משלם. הממוצע הוא על גובה העמלות. מובן מאליו, תגידו. נכון - אז מדוע לא לומר זאת במפורש, ולהימנע מניסוח שרומז על קיומו הממשי של משק בית ממוצע? למשל, אפשר לנסות ולנסח את המשפט כך: "סך העמלות שמשלם בממוצע משק בית". הקושי האפשרי עם ניסוח זה הוא שגם כעת לא ניתן לדעת לפי מה מחושב הממוצע, ולכן ניתן לחשוב בטעות שמדובר על ממוצע רב שנתי, ולא ממוצע "בין משקי הבית". פרשנות זו תישלל, כמובן, בעזרת ההקשר - שהרי אם מדובר בממוצע רב שנתי עבור משק בית מסוים, הרי שיש לומר באיזה משק בית מדובר. יתכן שיש כאן שיפור לעומת הניסוח הסטנדרטי, אבל לא בטוח.
אפשרות שלישית היא לומר "סך העמלות הממוצע שמשלם משק בית". יתכן שזה הניסוח המוצלח מהשלושה. ברור שהממוצע הוא על סך העמלות, לפי משקי בית, אך אין התחייבות לכך שיש "משק בית ממוצע".
כאמור, הניסוח הראשון הוא זה אליו אנו רגילים. האם הצלחתי לשכנע אתכם לתהות לגביו? באיזה ניסוח מהשלושה הייתם בוחרים - או שמא יש לכם ניסוח אלטרנטיבי נוסף?
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
3 תגובות
אני לא חושב שהניסוח הסטנדרטי רומז לקיומו של משק בית ממוצע. אני חושב שהוא טוען שאם היה קיים משק בית שהוא מכל בחינה ובחינה ממוצע (למשל, יש בו 2.4 ילדים), זה סך העמלות שהוא היה משלם.
תודה על הניסוח הזהיר יותר.
אלא שמשמעותו בעייתית באותה מידה. לא יכול להיות משק בית כזה, ולכן הדיון עליו הוא בעייתי.
כסטטיסטיקאי אני מתמודד עם הדילמה כאשר אני כותב דוחות.
ההוצעה הממוצעת של משק בית היא גודל מסויים ולא עד זה מדבר שטרסלר.
הכוונה אכן להוצאה של משק בית בעל מאפיינים ממוצעים גם אם אין כזה.
הבעייה קיימת גם בניסוח השני אגב- האם ישנו משק בית שבאמת מוציא את ההוצאה הממוצעת? כנראה שלא.
בשורה התחתונה- השפה המדוברת היא מגבילה כאשר מנסים להעביר רעיונות תיאורטיים ובהתחשב בכך אני מאמין שהשימוש המקובל הוא הראוי.
הוסף רשומת תגובה
<< Home