המלצה
גם אבא יש רק אחד הוא בלוג חביב שלזכותו יאמר שהוא כולל הפניה אלינו בבלוגרול שלו. הבלוג מוקדש לחוויות האבהות, וכולל דוגמאות חביבות להפליא של שפה ילדותית ותינוקית, מפיו של גיבור הבלוג - הרי הוא "הילדון".
אתם נקראים בזאת לדגל ומתבקשים: (1) לקפץ לאבא יש רק אחד ו-(2) לשתף אותנו באזור התגובות בדוגמאות שלכם לשפת-תינוקות.
אתם נקראים בזאת לדגל ומתבקשים: (1) לקפץ לאבא יש רק אחד ו-(2) לשתף אותנו באזור התגובות בדוגמאות שלכם לשפת-תינוקות.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
3 תגובות
תודה על ההפניה לבלוג שלי...
העניין המרתק ביותר, בעיניי, ב"שפת התינוקות", שהיא מהווה מראה להתפתחות השפה שלנו. מדהים לראות איך דרך ה"שיבושים" של הילדון, אני מבין את הקושי שב"יוצאים מן הכלל".
כך, למשל, אומר הילדון "מִזַהֵר" במקום "נִזְהָר", והלוא זה הגיוני מאוד, כיוון שהוא אומר גם "מקבל", "מדבר" וכו'...
אני מפתח תוכניות לימודים בעברית עבור גורמי ממשל שונים בארץ ובעולם
ברצוני להודות לך על הבלוג המעניין והמרתק
השתמשת במילה "בלוגרול" - האם האקדמיה לא הציעה עדיין מלון מונחים לכותבי וקוראי בלוגים
אינני חסיד גדול של חידושי האקדמיה - אני מתנגד למשל להחלטת האקדמיה שהמילה "מרשתת" היא המילה העברית ל"אינטרנט" - החלטה אומללה - ועד כמה היא אומללה תעיד העובדה שהמילה לא רק שלא תפסה בציבור אלא אפילו לא בקרב השדרנים, המפרסמים, והכותבים האקדמיים האמורים לדבר עברית תקנית
- אך השאלה מתי חידושי האקדמיה מתקבלים בציבור ומתי הם נדחים ע"י הציבור היא שאלה מעניינת שכדאי לעסוק בה
הי ארנון,
שפת ילדים היא אכן דרך מרכזית למחקר על התפתחות השפה - ודרכה על התפתחות היערכת הקוגניטיבית. אבל צריך להיזהר ממסקנות נמהרות - בדרך כלל המדגם שלנו קטן, ולא משקף טווח רחב של שפות ותרבויות. אני אשתדל לכתוב על נושא זה יותר, באחד הימים.
שמאי, למיטב ידעתי האקדמיה לא הציעה מילים בעברית - וטוב שכך היות שמדובר בתופעה חדשה ומתגבשת.
אני מציע שעתלה את השאלה בפעם הבאה שאפתח פתיל פתוח - אולי קוראים אחרים יודעים יותר.
הוסף רשומת תגובה
<< Home