עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

20.6.07

נו טוב

אני משער שכל מי שמתעניין בעברית כבר שמע על כך, אבל אם במקרה לא שמעתם: הראל מויאל יקליט מחדש שיר שרשת ג' סירבה לשדר בגלל שגיאה בעברית.

התגובות על הכתבה ב"הארץ" הן בעצמן להיט...

11 תגובות

Anonymous אביחי כתב

אני קראתי על זה בוואלה
ואני מסכים בהחלט עם ההחלטה, למרות כל הצביעות של גלגלצ

אני חושב ששיר אמור להשמע כשיר
לא יתכן שישירו שיר בשפת רחוב (אלא אם זה מכוון), שיר, סיפור וכל דבר אחר אמור להיות בעברית.
לא אשמה של אף-אחד אם העברית הנכונה קצת קשה יותר או לא מורגלת מספיק - זה עדיין חייב להיות בעברית נכונה.

לפי דעתי גם חובה לבטא נכון את כל האותיות - גם ח' וע'.
אני לא אומר שצריך להקליט מחדש את כל השירים הישנים - אבל הגיע הזמן להקפיד.

4:34 אחה״צ  
Blogger Janiv כתב

אני מסכים עם אביחי. באותה הזדמנות כדאי גם לחייב זמרים להגות "העיר" או "הרים" בשתי תנועות i (אני מניח שכך היה בהתחלה, לפני הנמכת התנועות הזדונית הזאת), וגם לתת למחברים להשתמש ביחסות, כמו שהיו בעברית לפני הקלקול הנוראי שלה.

8:53 אחה״צ  
Blogger Avichai כתב

דבר ראשון - אני מסכים איתך על ההסכמה שלך איתי
דבר שני - מה הכוונה שתי תנועות I????

10:43 אחה״צ  
Blogger Janiv כתב

כמובן, hirim, hi`ir וכולי.

4:56 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

דווקא צורות אלו, העיר והרים, אמורות להישאר עם צירה בתחילתן.

1:12 אחה״צ  
Blogger Avichai כתב

אני לא מסכים איתך, יניב.
מדוע צריך להגות את המילה "הרים" - "הירים"?

כל הפעלים מהסוג הזה אמורים להשאר כפי שהם ואין לנו עדות טובה יותר מהתנ"ך.

2:57 אחה״צ  
Blogger Janiv כתב

איש קשה, מה?
ככה, יש לשער, הגו פעם את המלה "הרים" ודומותיה. אחר כך עבר עליה תהליך הנמכת תנועות. זה אותו תהליך בדיוק שעובר היום על "מכיר". למה לקבל את התהליך אם הוא קרה לפני 3000 שנה, אבל לא אם הוא קורה היום?

1:09 לפנה״צ  
Blogger Avichai כתב

מה זאתה אומר זה ממש לא נכון
המלה "הִכִּיר" זה משרש נ.כ.ר
ולכן אמור להיות
"הִנְכִּיר" עם דגש קל ב-כ'.
ואז ה-נ' נבלעה
ונוצרה המלה "הִכִּיר" עם דגש חזק ב-כ'.
ולכן ה-ה' נשארת חרוקה.

אבל המלה "הֵרִים, היא משרש ר.ו.ם
ולכם אם ננסה לבטא אותה כמו שרש נ.כ.ר
אז היינו אמורים לומר "הִרְיִים"
אבל לא אומרים כך אלא הוגים את ה-ה' צרויה.

לסיכום: פעלים שאנו צריכים להגות אותם עם ה' חרוקה בעבר, ו-מ' פתוחה בהווה, לרוב הם פעלים שהאות הראשונה של שרשם היא נ' או י'.

לדוגמה: מכיר (נכר), מסיע (נסע), מזיע (יזע)
אבל, י.כ.ח (הוכיח), י.ט.ב (היטיב)

פעלים שאנו צריכים להגות אותם עם ה' ו-מ' צרויות, לרוב הם פעלים שהאות השניה של שרשם היא ו' או י'

לדוגמה: מאיר (אור) מבין (בין)

אני פשוט לא מבין את הטענה שלך.
אתה מדבר על תהליך שנעשה ברשים עם אות ראשונה נ'.
התהליך הנעשה בהם - זה הבלעת ה-נ' במקרים מסוימים. איך זה מתקשר לנושא שלנו פה????

1:40 לפנה״צ  
Blogger Janiv כתב

אתה מדקדק במקומות שאין צורך לדקדק בהם. הטענה שלי היא שאתה מוכן לקבל תהליכים פונטיים שהתרחשו מזמן, אבל לא מוכן לקבל תהליכים פונטיים שמתרחשים היום. ואני אומר: אם לטעמך אסור לקבל תהליכים שקורים היום, דחה גם את הישנים מהם. צור לך איזו פרוטו־עברית ודבר בה.

4:07 לפנה״צ  
Anonymous אביחי כתב

יש תהליכים שנוצרו באיזו שהיא תקופה של זמן.
אבל אחרי שהומצא הכתב, למעשה כמעט שהחוקים נוצרו יחד איתו.

היום אנו צריכים להסתמך על התנ"ך, ומקורות מהימים שאחריו, ימי הביניים ועד היום.

אם נלך אחרוה אחורה - עוד נתחיל לוותר על אותיות אהוי.

5:20 אחה״צ  
Blogger Janiv כתב

1. למה? למה אנחנו צריכים להסתמך על התנ"ך? אתה מוזמן להשוות בין טקסטים בגרמנית לבין טקסטים ב־AHD או MHD, ובין טקסטים באנגלית לבין טקסטים באנגלית של המאה הט"ו. ארעו שינויים דרסטיים, ולאף אחד זה לא מפריע.

2. גם בעברית ארעו שינויים רבים שאתה מקבל בשוויון־נפש מוחלט. אין צורה כמו "ויאמר", כמה אותיות נהגות באופן שונה לחלוטין. אני מניח שאתה לא מקפיד על הגיית שווא נע כהלכתו, שלא לדבר על דגש חזק. למה אפשר לוותר על כל אלה, אבל לא על חיריק או פתח?

12:23 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home