אוי ואבויה

לחיה הופמן מאמר מעניין במדור הספרות של ידיעות אחרונות היום על אלישע בן אבויה. המאמר הוא לפחות לכאורה בעקבות ספרה החדש של נורית בארי "יצא לתרבות רעה - סיפורו של אלישע בן אבויה". המאמר מכיל מני דברים משעשעים (החל מהכינוי "אחר" שניתן לבן אבויה, וכלה באזכור של התרגום הראשון והקלאסי של "רומיאו ויוליה" לעברית תחת הכותרת הנפלאה "רם ויעל"). אבל על כל אלה תוכלו לקרוא בעיתון.

אני בחרתי לשתף אתכם באסוציאציה שלי לחלק מהתיאור של הופמן את בן אבויה. אבויה, כך מסופר, רכב על סוסים דווקא בשבת, ודווקא בשוק של טבריה.

ז'אנר של בדיחות ילדות נפוצות עוסק בשיאים. מהו שיא האיטיות? (לרוץ לאט ולהגיע שני) מהו שיא המהירות? (חילזון מחליק על סכין גילוח) ועוד ועוד. הבדיחידות הללו הן תמיד שילוב של הפתעה, הומור שחור ומעט גסות רוח (אבל הכל ברוח טובה).

בגרסא אחת, שלפעמים מופיעה כתשובה לשאלה מהו שיא האומץ ולפעמים כתשובה לשאלה מהו שיא החוצפה, נזכרתי בעקבות הקריאה על בן אבויה שרכב על סוסו בשבת (ועוד בשוק של טבריה). האם תוכלו לנחש מהי?

(אגב, הגרסא שנזכרתי בה ירושלמית. מעניין אם יש לאותו רעיון גרסאות שונות במקומות שונים בארץ.)