עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

22.8.07

בימי הקיץ החמים

לרגל סוף עונת הקייטנות ודאי נזכרים ההורים שביניכם במימרה שלהי דקיטא קשיא מקיטא, דהיינו שסוף הקיץ קשה מן הקיץ. מסכת יומא (כט.) ללא ספק עוסקת בימים שלאחר סיום הקייטנות ועד תחילת שנת הלימודים...

קיטנה וקייטן, ואף הפועל הנדיר לקַיֵט, מקורם מקַיְטָא, המילה הארמית לקיץ. הקשר בין המילה העברית והארמית אינו מקרי, כמובן.

המשמעות הזהה של שני השורשים התבדלה לשתי משמעויות שונות: הקיץ עצמו, והנופש הקיצי. המשמעויות נשארו קרובות, אך כל שורש החל לשמש במשמעות שונה. היום אפשר בקלות לחשוב על קייטנת סקי באלפים, כך שהנופש כבר לא חייב להיות קיצי - זהו שלב נוסף בגלגולי המשמעויות של המילים.

4 תגובות

Anonymous efyska כתב

יופי של פתגם. אף פעם לא שמעתי עליו, אבל אני שמחה ללמוד.
יופי של בלוג.

10:04 לפנה״צ  
Blogger Atex כתב

תמיד שמח ללמוד פתגם חדש...ויש לי שאלה שלא הכי קשורה דווקא,פשוט אני לא מוצא את שרשור השאלות השונות,אז חשבתי לכתוב את השאלה פה,אולי מישהו באמת יכול לעזור לי..
רציתי לשאול,מזה מה משמעות המשפט "עלי בריקדות"
המשפט לקוח מהשיר עלי בריקדות של מיכאל אשבל
עכשיו לפי מה שאני יודע,בריקדה זה מחסום,אבל מה המשמעות של עלי בריקדות?
על המחסום?
המשפט לקוח מהפזמון של השיר,
"עלי בריקדות ניפגש, ניפגש

עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש

רובה אל רובה קנה יצדיע

כדור אל כדור יריע

עלי בריקדות, עלי בריקדות, ניפגש.
"
אולי מישהו יכול להסביר לי?
תודה,וסליחה עם זה לא המקום לשאלה הזאת...

11:46 לפנה״צ  
Anonymous ירון כתב

שאלה שלא קושרה לפוסט:
מה מקור הביטוי לכרות ברית? הרי כרה או כרת זה במשמעמות שלילית.
האם זה קשור לכריית (חיתוך) לחם?

6:49 אחה״צ  
Blogger Yoav Sapir כתב

כורתים (מבתרים) את בעלי החיים (פרות, צאן וכיו״ב) ואח״כ עוברים בתווך. זהו מנהג שמי קדום שמופיע למשל בסיפורי המקרא על אברהם אבינו (ובמיוחד בסיפור על ״ברית בין הבתרים״)

1:53 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home