תהייה

אחד המרכיבים החשובים בטקס החתונה היהודי הוא שבע ברכות. הברכה השישית מבין השבע היא:

ברוך ה' אלהינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, ושלום ורעות, מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.

האם מכאן השימוש במילים אלה כשמות פרטיים? אולי להיפך?

במתן שמות אלו לילדיהם מכניס הזוג הצעיר שמחה (מילונית לפחות) לביתו...