מעוז צור (2)
השורה המבלבלת ביותר בשיר היא כנראה השורה השלישית: "לעת תכין מטבח/מצר המנבח". ממש ברור מה זה אומר, אה?!
אז ככה: "מַטְבֵּחַ" מלשון טבח, הרג. ואילו "צר המנבח" הוא האויב (צר, צורר) המעז פנים כלפי ישראל ומנבח כלפיו (מנבח מלשון נביחה, כשל כלב). יש המזהים את הצר המנבח עם עמלק, שלא הסתפק בעוינות לישראל אלא דיבר בגנות אמונתם.
משמעות השורה, אם כן, היא "בזמן שיעשה טבח באויבי ישראל".
המשך השיר, למי ששכח, הוא "אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח".
נחמד ואנושי, לא?
אז ככה: "מַטְבֵּחַ" מלשון טבח, הרג. ואילו "צר המנבח" הוא האויב (צר, צורר) המעז פנים כלפי ישראל ומנבח כלפיו (מנבח מלשון נביחה, כשל כלב). יש המזהים את הצר המנבח עם עמלק, שלא הסתפק בעוינות לישראל אלא דיבר בגנות אמונתם.
משמעות השורה, אם כן, היא "בזמן שיעשה טבח באויבי ישראל".
המשך השיר, למי ששכח, הוא "אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח".
נחמד ואנושי, לא?
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
6 תגובות
ישנו תיקון שאינני ודע את מקורו אבל כך מופיע בסידור "ואני תפילתי" של התנויה ליהדות מסורתית -- קונסרווטיבית:
"לעת תשבית מטבח מצר המנבח"
זאת אומרת, ה' יפעל למנוע טבח ואין פה חס וחלילה קריאה לערב את ה' בשום מעשה אלים.
בברכת חנוכה שמח,
הרב ג'רמי מילגרום
מצטער על טעויות הכתיב, כך צ"ל
ישנו תיקון שאינני יודע את מקורו אבל כך מופיע בסידור "ואני תפילתי" של התנועה ליהדות מסורתית -- קונסרווטיבית:
"לעת תשבית מטבח מצר המנבח"
זאת אומרת, ה' יפעל למנוע טבח ואין פה חס וחלילה קריאה לערב את ה' בשום מעשה אלים.
בברכת חנוכה שמח,
הרב ג'רמי מילגרום
למרות הפירוש העתיק, גם הפירוש האחר למטבח רלוונטי היום מאוד, שמתם לב כמה אנחנו מבשלים בחג הזה? ממש כל יום וכל הזמן מכינים במטבח :)
מצר המנבח הוא היצר הרע. היצר האגואיסטי באדם אותו יש להקריב כקרבן על המזבח.
האגואיזם משול לכלב שרוצה לעצמו כל הזמן על חשבון אחרים ונובח "הב" "הב".
השיר קורא להקרבת האגואיזם (היצר הרע) ולקירוב האלטרואיזם (היצר הטוב) ובעצם קורא באמת לאחווה ולשלום ולא למלחמה.
הומאני ואנושי - האין זאת?
עת תכין מטבח מצר המנבח – בעת הגאולה ובניין בית המקדש תיעשה נקמה באויב המחרף ומגדף ומבקש בכך להעביר את ישראל על דתם. עוד יש בפועל נביחה רמז לפגיעות ולפרעות. "מצר" כמו "לצר". "המנבח" על פי ישעיהו נו, י; והעניין על פי מדרש ויקרא רבה לג, ו: "את וכלבא שוין... מיד נבח ככלבא..." המדבר בנבוכדנצר המבקש לעבדו כעבודה זרה, ובקשה זו בעיני ישראל כמוה כנביחת כלב.
לא הבנתי את פשר ה"תיקון" בסידור הקונסרבטיבי.
למה פתאום מתייפיפים "שלא לערב את ה' במעשה אלים" וכי איננו מתפללים יום יום "וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו"? (או שגם זה נמחק...)
ודוד המלך אומר בתהילים פרק פג "עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה... אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל; כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ.
כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר; וּכְלֶהָבָה, תְּלַהֵט הָרִים.
כֵּן, תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם"
כשמדובר בשונאינו שעליהם נאמר (תהילים קלט) "הלא משנאיך ה' אשנא" ודאי שיש להתפלל שיאבדו
הוסף רשומת תגובה
<< Home