עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

3.12.04

"קניידלעך לרבנים"

במדורו בהארץ אהוד אשרי גם מתגולל על טומי לפיד ועל שימושו בביטוי "קניידלעך לרבנים" בדברו על הקצבות כספים לחרדים: " 'קניידלעך לרבנים' מעלה בדמיון תמונה של רבנים אשכנזים לועסים את הכופתאה העגלגלה וזקנם נוטף מרק שמנוני" - ולכן מדובר במטפורה גזענית.

יש לי הרגשה ש"מחפשים" את שינוי. לפעמים כופתאה היא רק כופתאה...

השימוש במושג "כופתאות" לתיאור תקציבים יחודיים לא התחיל עם טומי לפיד, וגם לא עם מפלגת שינוי (תהיה דעתנו עליה מה שתהיה). זהו תיאור נפוץ בציבוריות הישראלית, שמופיע לעיתים קרובות בתקשורת.

אם הציטוט מטומי לפיד מזכיר משהו הרי זה את המערכון עם טוביה צפיר שהופיע באחת מתוכניות ליל שישי בערוץ הראשון לפני שנים הרבה, ועסק בכספים יחודיים ש"נסחטו" על-ידי יו"ר ועדת הכספים שהיה מאגודת ישראל. במערכון ריקד אותו יו"ר ודיבר על "קניידלעך".
ייתכן שהמערכון הזה היה גזעני. אני מנחש שהאסוציאציה של טומי לפיד, וגם של רוב השומעים, היתה אל המערכון הטלוויזיוני, ואם יש להאשים מישהו בגזענות הוא את מחברי אותו מערכון.

מעניין, אגב שאהוד אשרי לא היחיד שמצא כאן נימה גזענית. גם המדור הסטירי (?) "אפעס" בהארץ התייחס לכך ("קניידלעך לרבנים... פיתות לערבושים... מסקרה לנקבות")

הדמיון הזה בין שני עמודים של אותו עיתון הוא, אפעס, חשוד בעיניי.

ואם אנחנו בענייני קניידלעך, אני נזכר במערכון נוסף בערך מאותה תקופה (בלי נדר), שניסה להסביר את השינויים ברוח הזמן, והפיכת החברה הישראלית לחברה אינדבידואליסטית קיצונית. מהזיכרון שלי: "פעם היינו אוכלים קנייד-לָך, וקרפ-לָך, היום הכל זה ביס-לִי וכף-לִי". את זה כתב מישהו שנון יותר...

תוספת: גם אורי אורבך בידיעות "מתלבש" על הקניידלעך של טומי לפיד. בשבילו הם "מוכתמים בעליבות יהודית". ואני שואל, מהיכן הגיעה העליבות? קניידלעך הם מאכל טעים וחגיגי...