הומור או התנשאות

בהמשך לדיון על הטיה בעזרת השפה אנחנו מוצאים את הקטע הבא בקצרים שמופיעים בצדי העמוד במוסף "ערוצים" של ידיעות ("ניקוי ראש - ישראל"):

עברית השבוע: ציון נאנוס: "שווה להיות אח שלך?" עוזי כהן: "לא שווה - משתלם".

ההומור כאן פועל בשתי רמות. הראשונה: עוזי כהן כלל לא מוצא צורך להכחיש שמשתלם להיות קשור אליו בקשרי משפחה. הרמיזה לשחיתות לא מטרידה אותו כלל. הרמה השניה, והיא שמטרידה אותי, היא שמלעיגים במובלע על כך שעוזי כהן בחר לתקן את הניסוח העממי של ציון נאנוס ("שווה להיות אח שלך?") ולהחליפו במילה ממשלב שפתי גבוה יותר ("משתלם").

ההומור הסמוי כאן מבוסס על התנשאות משותפת של כותב המדור וקוראיו ביחס לעוזי כהן, ולרמתו התרבותית. הקריצה ההדדית על הניסוח המליצי של עוזי כהן מספיקה כדי לבסס את הסולידריות הזו בין כותב המדור לקוראים.

סנוביזם לשוני (או שמא נאמר סנוביות) הוא אמצעי קלאסי לחידוד ניואנסים של מעמד חברתי, ומשמש כאמצעי קל "להעמיד אנשים במקומם".

לי זה מפריע יותר מאשר סיפור הקניידלעך.