עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

18.4.08

ארמי אובד אני

מנהג נאה הוא לתת צדקה לעניים לצורך החג. המנהג מכונה קִמְחָא דְפִסְחָא. הגיות שגויות נפוצות הרבה יותר מאשר ההגיה הזו.

וקושיה: איזה ביטוי דומה משמש לציון דבר מה נדוש, שאין בו כל חידוש, והאם ביטוי זה כשר לפסח?

5 תגובות

Blogger ittays כתב

אני יודע! -- קמחא טחינא טחינת.

(כשר לפסח כל עוד לא עורב עם מים (אבל אמנם: הקמח הרגיל אינו כשר לפסח, כי את זרעי החיטה, כך שמעתי, מקלפים בלחץ מים).)

3:20 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

קמחא טחינא - "קמח טחון" - כלומר דבר מה שטוחנים שוב, משהו נדוש (שימו לב למקור של המילה הזו!), דבר מה שאין בו חידוש.

לא הבנתי את שאר הפתרון.

8:34 אחה״צ  
Blogger Unknown כתב

כנראה שittays התכוון לכך שהקמח עצמו, כל עוד לא נרטב, כשר לפסח. מה שנכון.
לגבי קמח המשמש ביומיום, יתכן ובאמת נעשה שימוש בלחץ מים בהכנתו. במצב כזה, בשל החשש שלחות נכנסה במוצר הסופי - הקמח, אינו כשר לפסח.

אני אגב מעדיף את הגרסא שלו לפתרון בה יש טחינה של עניין הטחינה ע"י החזרה על השורש.

7:24 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

אני לא מבין מה הפתרון שלו שאתה מעדיף (על פני מה, אני עד עכשיו לא פרסמת פתרון לחלק השני).

החלק השני היה כמובן השאלה האם טחינה כשרה לפסח...

8:20 לפנה״צ  
Blogger Unknown כתב

קמחא טחינא טחינת במקום קמחא טחינא.

לגבי כשרותה של הטחינה לפסח.
אם השומשום שממנו עשויה הטחינה הוא דגן, יש לטחון אותו ללא נוכחות מים ואז יהיה כשר לפסח. אם השומשום אינו דגן - הטחינה כשרה לפסח.

10:33 לפנה״צ  

פרסום תגובה

<< Home