טרוניות טורינו

בהתאם למדיניות הבלוג לא אתייחס כאן להיבטים הפוליטיים של הקריאה להחרים את הכנס הספרותי בטורינו עקב הזמנת סופרים ישראלים להיות אורחי הכבוד השנה, אך נדמה לי שמתבקשות שתי הערות.

ראשית, תהיה דעתנו על הקריאה לחרם אשר תהיה, יש לספרות הישראלית משמעות סמלית רבה יותר מאשר "לסתם" חרם תרבותי מכל סוג אחר. תחיית השפה העברית הייתה יעד חשוב ומוצהר של התנועה הציונית, והצלחת המפעל הזה היא אחד ההישגים הגדולים של הציונות המדינית. במובן זה אכן ראוי לכבד באופן מיוחד את הספרות הישראלית לרגל חגיגות 60 השנה למדינה (ולחילופין ברורה המטיבציה לגמד הישג זה).

שנית, העברית היא שפה שמית (כן, ידועות לי הטענות שהשפה "הישראלית" כבר אינה כזו, אך אני מתעלם מעמדה זו כהרגלי), והקשר שלה לשפות האזור, ובמיוחד לערבית, הוא אחת ההוכחות הברורות לקשר של העם היהודי לאזור, קשר שאותו מכחישים מדי פעם נציגים של הצד "השני".