עברי, דבר ארמית!
תום שגב מספר בהארץ על דוברי ארמית בישראל:
לפעמים, כשגילה חכימי משאירה פתק לבעלה, היא רושמת אותו בכתב רש"י, בארמית. טבעי: זו השפה המשמשת את בני הזוג חכימי גם לדיבור יום יום; הם מדברים ארמית גם עם הבן הבכור.
יש, אמרה חכימי... לפחות כמה אלפי ישראלים, שבהכללה נהוג לתארם כ"כורדים", מדברים ארמית, בניב זה או אחר. למרבה הצער יותר ויותר אנשים מפסיקים לנהל את שגרת חייהם בארמית, ושוכחים את השפה. על כן יצרה חכימי את מופע היחיד שלה. ככל הידוע היא הסטנדאפיסטית הארמית הראשונה. הצלחה מסחררת.
ארמית היא שפה עם סיפור מרתק, אך מורכב מאוד. הבבלים והפרסים השתמשו בה כלשון הממלכה, אחר כך היתה בעיקרה ללשון יהודית. יש ארמית עתיקה ובינונית וחדשה. מראשיתה נשמעה לפחות בשתי קבוצות ניבים, מזרחי ומערבי. בארמית הבינונית המזרחית יש בין היתר ניב תדמורי ונבטי, בארמית הבינונית המערבית מבחינים בין ניבים נוצריים, ארץ-ישראליים, גליליים, ושומרונים. יש ארמית סורית שנוהגים למקמה בין הארמית המזרחית למערבית ובכל הניבים השפה המדוברת אינה זהה לכתובה.
כל זה אמור להסביר גם את הקושי להבין למה הם מתכוונים, "הכורדים" הישראלים, כשהם אומרים ארמית; לא כולם מתכוונים בדיוק לאותו הדבר, כי יש בתוכם כורדים כאלה ויש אחרים, אלה יוצאי כורדיסטאן שבעיראק, אלה מאיראן, מטורקיה או מסוריה - אלה "שלנו" ואלה לא. יש למשל אתר באינטרנט המנציח את "נאש דידן" - "אנשים שלנו", לרבות מילון, שירים ובדיחות. לא, אמרה חכימי, הם יוצאי אורמיה וזה משהו אחר. למופע היחיד שלה קוראים "בלישנא נושן" - "בלשון שלנו"....
השבוע הזמינו אותה לנהל קורס לארמית מדוברת.
לפעמים, כשגילה חכימי משאירה פתק לבעלה, היא רושמת אותו בכתב רש"י, בארמית. טבעי: זו השפה המשמשת את בני הזוג חכימי גם לדיבור יום יום; הם מדברים ארמית גם עם הבן הבכור.
יש, אמרה חכימי... לפחות כמה אלפי ישראלים, שבהכללה נהוג לתארם כ"כורדים", מדברים ארמית, בניב זה או אחר. למרבה הצער יותר ויותר אנשים מפסיקים לנהל את שגרת חייהם בארמית, ושוכחים את השפה. על כן יצרה חכימי את מופע היחיד שלה. ככל הידוע היא הסטנדאפיסטית הארמית הראשונה. הצלחה מסחררת.
ארמית היא שפה עם סיפור מרתק, אך מורכב מאוד. הבבלים והפרסים השתמשו בה כלשון הממלכה, אחר כך היתה בעיקרה ללשון יהודית. יש ארמית עתיקה ובינונית וחדשה. מראשיתה נשמעה לפחות בשתי קבוצות ניבים, מזרחי ומערבי. בארמית הבינונית המזרחית יש בין היתר ניב תדמורי ונבטי, בארמית הבינונית המערבית מבחינים בין ניבים נוצריים, ארץ-ישראליים, גליליים, ושומרונים. יש ארמית סורית שנוהגים למקמה בין הארמית המזרחית למערבית ובכל הניבים השפה המדוברת אינה זהה לכתובה.
כל זה אמור להסביר גם את הקושי להבין למה הם מתכוונים, "הכורדים" הישראלים, כשהם אומרים ארמית; לא כולם מתכוונים בדיוק לאותו הדבר, כי יש בתוכם כורדים כאלה ויש אחרים, אלה יוצאי כורדיסטאן שבעיראק, אלה מאיראן, מטורקיה או מסוריה - אלה "שלנו" ואלה לא. יש למשל אתר באינטרנט המנציח את "נאש דידן" - "אנשים שלנו", לרבות מילון, שירים ובדיחות. לא, אמרה חכימי, הם יוצאי אורמיה וזה משהו אחר. למופע היחיד שלה קוראים "בלישנא נושן" - "בלשון שלנו"....
השבוע הזמינו אותה לנהל קורס לארמית מדוברת.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
2 תגובות
הזדמנות מצוינת לראות עד כמה קשורים דברי תום שגב לעובדות האמיתיות.
"אחר כך היתה בעיקרה ללשון יהודית" - לא נכון, היא גם לשון נוצרית.
"יש ארמית עתיקה ובינונית וחדשה" - ליתר דיוק, מחלקים לחמש תקופות: עתיקה, ממלכתית, בינונית, מאוחרת וחדשה.
"מראשיתה נשמעה לפחות בשתי קבוצות ניבים" - לא נכון, החלוקה לשני ניבים אינה מראשיתה אלא רק מהארמית הבינונית (לדעת קוטשר כבר מהממלכתית).
"בארמית הבינונית המערבית מבחינים בין ניבים נוצריים, ארץ-ישראליים..." - לא מדויק, "ארמית ארצישראלית" ו"ארמית נוצרית" זה שני שמות לאותו ניב.
ובספק - "יש למשל אתר באינטרנט המנציח את 'נאש דידן' - 'אנשים שלנו', לרבות מילון, שירים ובדיחות. לא, אמרה חכימי, הם יוצאי אורמיה וזה משהו אחר" - עד כמה שידוע לי נאש דידן הם דווקא כן יוצאי אורמיה. אבל בזה אינני בטוח.
בדרך כלל אין לי כלים לדעת אם תום שגב מוסר דברים נכונים או לא. אבל ההזדמנות הזו, שבה הוא מדבר על דברים שלמדתי באוניברסיטה, מספקת לי את הכלים האלה. אם בפסקה קצרה כזו יש לשגב כל כך הרבה טעויות (או, לכל הפחות, אי דיוקים), מתבקש לעשות מזה השלכה לשאר הדיווחים שהוא מביא בטור שלו מידי שבוע.
לא?
גם אתה טועה ידידי!
גילה חכימי עלתה לארץ מעיר בשם "סננדג'" או באנגלית :sanandaj,
וכשיא אומרת "לא-הם יוצאי אורמיה וזה משהו אחר"-היא צודקת במאת האחוזים,מפני שזהו מחוז אחר של איראן,והלשון או הניב המדובר שם שונה לחלוטין מין הניב המהווה את שפת-האם של הגברת חכימי.
הוסף רשומת תגובה
<< Home