קונוטאציות

לפני כמה ימים הזכרתי את המילה "פלאח" שמשמעותה איכר או עובד עובד אדמה. המילה פלאח משמשת גם כדי לתאר אדם פשוט, כפרי וגס, באמירות כמו "הפלאח הזה" או "יש לו מנטליות של פלאח" וכד'. זו כמובן הזדמנות טובה לעסוק בקונוטאציות שיש למילים, ובהבדלים העדינים שיש בין מילים שהן לכאורה מילים נרדפות.

המילה "איכר" יכולה להיות מתורגמת לאנגלית כ peasant שלה משמעויות דרוגטיביות דומות לאלה של המילה "פלאח" וגם כ farmer שלה קונוטציות חיוביות יותר.
גם בעברית קיימות מספר מילים נרדפות עבור עובדי אדמה: חואי (אבל רצוי שתהיה חוה, מה שאינו נפוץ בחקלאות בארץ); איכר (כבר אמרנו), חקלאי (המילה הנייטראלית); עובד אדמה; יוגב (מילה ארכאית שכמעט שאינה בשימוש); פלאח; איש אדמה.

באופן טבעי הקונוטאציות שנלוות למילים הללו קשורות גם ליחס האידאולוגי והאמוציונלי לעבודת אדמה. בימים בהם הציונות שאפה להחזיר את היהודים לחיי עבודת האדמה בארץ ישראל היו למילים אלה קונוטאציות חיוביות ביותר. כך למשל המילה "חקלאי" שהיום היא בעיקרה נייטרלאית היתה בעלת קונוטצאיות חיוביות. משמות חיובית רבה הרבה יותר היתה לתיאור של אדם בכינוי "איש אדמה". לסקרנים לגבי רוח התקופה אני ממליץ בחום על הספר "אנשי בראשית" של אליעזר שמואלי.

מפתיעה או לא כל כך מפתיעה העובדה שהמילה "פלאח" שמקורה בערבית סוחבת עימה אוצר משמעויות שלילי. ודאי שאוצר הדימויים הקשורים במילה זו אינו מתאים לעולם החקלאות התעשייתית המודרנית.

מעניין גם לחשוב על מילים המשמשות לציון בעלי מקצועות ספציפיים בתחום החקלאות כגון בוקר, רועה, נוקד, כורם וכד'. אולם על כך בפעם אחרת.