ביטוי השבוע: אין הבור מתמלא מחולייתו
לפי ברכות ג, ב: נכנסו חכמי ישראל אצלו [דוד המלך] אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו.
המשמעות המילולית של הביטוי היא, כנראה, שבור מים אינו יכול להתמלא מתוך חללו הוא. הביטוי משמש בהשאלה כדי לומר "כשאני לעצמי, מה אני?" דהיינו שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים. כשנאמר על קבוצה מצומצת של אנשים הכוונה בביטוי היא שאין האנשים בקבוצה מספיקים ויש צורך לגייס או להיעזר באנשים נוספים.
למשל: לצורך שינוי המבנה של הארגון כדאי היה לגייס מומחים חיצוניים. אין הבור מתמלא מחולייתו.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
10 תגובות
חוליה היא פי הבאר - אין הבור מתמלא מחולייתו - משמע, אין הבאר מתמלאת רק מן הגשם הנכנס לפיה. יש צורך במקור נוסף וכך הקשר גם לדברי המדרש
נדמה לי שפירוש הביטוי הוא סתם- מעט מדי-בלי קשר להיעזרות באחרים או בעצמך. כך גם נוצרת הקבלה ל "אין הקומץ משביע את הארי", יש פשוט מעט מדי.
אני מסכים עם אנונימי הראשון.
וצריך להוסיף שככה גם היתה המציאות פעם, שהיו עוד תעלות שהוליכו לבור ו\או שהוא היה ממוקם במקום ניקוז
אני האנונימי השלישי
וכך ראיתי בפירוש של אחד הסידורים אם אני לא טועה.
שני האנונימיים האחרים-הצדק עימכם
כפי שניתן להבין ממה שכתבתי, השאלה למה הכוונה בחוליה כאן היא מעט בעייתית. הפרשנות שנתנו האנונימיים היא על פי חוליה במשמעות האבן (החלולה באמצעה) הבנויה על פי הבור. אך הביטוי מפורש גם כפי שנאמר כאן, בהתייחסות אל העפר שנכרה מהבור.
אך לגבי המשמעות המושאלת של הביטוי, ההסבר שניתן בתגובות אינו נכון. אין מדובר על כך שיש מעט מדי, אלא לאדם או חברה מצומצמת שאינם יכולים להתפרנס מעצמם בהיותם מבודדים ומנותקים.
כך על פי הבנתי, וכך מבואר במילון אבן שושן.
חברים, להלן הפירוש המדוייק: בימים ההם בורות המים נחפרו לאגור מי שטפונות ולכן לבורות המים היו שני פתחים האחד העלות את המים מהבור פתח זה נקרא חוליה והפתח השני ממנו מתמלא הבור הוא הכניסה. ולכן נאמר אין הבור מתמלא מחויייתו.
חברים, להלן הפירוש המדוייק: בימים ההם בורות המים נחפרו לאגור מי שטפונות ולכן לבורות המים היו שני פתחים האחד העלות את המים מהבור פתח זה נקרא חוליה והפתח השני ממנו מתמלא הבור הוא הכניסה. ולכן נאמר אין הבור מתמלא מחויייתו.
כל מי שחפר בור באדמה מימיו וניסה למלא אותו בחזרה היה יכול להבין בנקל את הביטוי. החומר שיצא מהבור לא מספיק למלא אותו חזרה! ולכן ענו לו חכמים כפי שאין הבור מתמלא מחוליתו כך גם בכלכלה, אין דרך לקיים משק סגור, יש צורך תמיד גם בכלכלות חיצוניות כדי להעשיר את הכלכלה ולהאכיל את כולם.
אז לסיכום חכמת ההמונים נאמר כך. ביום קיץ שהאדמה חרבה הטל היורד ממלא(מעט) את הבור מחולייתו ובפועל הבור כמובן לא מתמלא כך בימי גשם. אלא החוליה שמעת לעת מתפוררת בגלל החבלים שמעלים את הדליים מוחלפת ותעלות ההטייה של המים מתנקזות תדיר בכלל מתחתיה, ונכנסות לבור. עד כדי כך שבכלל עדיף היה אבן שלמה שאין חור בה, אלא לפי הקוטר של הדלי. נאמר מעתה, היקף החור לא מעיד על הבור. גודל מערכת הכלכלה של עיר מושפע בעיקר מהסביבה שלה למרות שבמבט ראשון אין לו לבור אלא הפתח שממנו יורד עליו הטל.
כתב מאן דהוא: "כל מי שחפר בור באדמה מימיו וניסה למלא אותו בחזרה היה יכול להבין בנקל את הביטוי. החומר שיצא מהבור לא מספיק למלא אותו חזרה!"
אעז לנחש שמי שכתב זאת מעולם לא חפר בור וניסה למלאו חזרה. חפרתי ומילאתי מספיק בורות בחיי, וידוע לי שההפך הוא הנכון: אין בבור מספיק מקום לכך העפר שנחפר ממנו, מסיבה פרוזאית - העפר שנחפר מהבור תחוח, וכדי להחזיר את כולו לבור יש להדקו כפי שהיה מהודק לפני החפירה, וזה לא מעשי בלי ציוד מכני כבד.
הדמיון הצלילי בין "חולייתו" ו"חול" מזמין פרשנות נאיבית זו, אך לא מוכר לי כל פירוש רציני שמסכים אתה.
הוסף רשומת תגובה
<< Home