הומור
עוד לא הזדמן לי לצפות בעונה החדשה של "אחורי החדשות", אבל לפי רענן שקד בידיעות אחרונות הדמות של המתנחלת נחמה בת-יפונה ראויה לציון עקב השימוש שעושים הכותבים בהומור המבוסס על סגנון לשוני ועל אסוציאציות לשוניות לשפת המקרא והמדרש. להמחשה הנה הדוגמה שמביא היום רענן שקד: "נאמר ולך יש זיתים, האם יכולה אני במסיק, שלא מזדון, לבוא ולאכול כזית מזיתיך, או שעל הזיתים שלך יש דין שור שנפל לבור?"
אין צורך לנתח לעומק את הקטע כדי לשים לב למאפיינים הלשוניים עליהם הוא מתבסס, למשל "יכולה אני" (במקום "אני יכולה" שהיה אומר דובר העברית המצוי), "לאכול כזית", "דין שור שנפל לבור" (המקור כאן).
שלא לדבר על השם שנבחר לדמות: "נחמה בת-יפונה". שמא, בעזרת השם, יואילו במטותא המחברים לשנות את שמה לנחמה בל-תפונה? אמן, ואמן.
אין צורך לנתח לעומק את הקטע כדי לשים לב למאפיינים הלשוניים עליהם הוא מתבסס, למשל "יכולה אני" (במקום "אני יכולה" שהיה אומר דובר העברית המצוי), "לאכול כזית", "דין שור שנפל לבור" (המקור כאן).
שלא לדבר על השם שנבחר לדמות: "נחמה בת-יפונה". שמא, בעזרת השם, יואילו במטותא המחברים לשנות את שמה לנחמה בל-תפונה? אמן, ואמן.
0 תגובות
הוסף רשומת תגובה
<< Home