קוממיות

קוֹמְמִיּוּת ש"ע נקבה. - עצמאות מדינית; זקיפות קומה ממלכתית. וגם תואר הפועל - בראש מורם, בגאווה (בד"כ לגבי הליכה או צעידה).

אני סבור שהשימוש במילה כשם עצם היא בעקבות השימוש בתואר הפועל המופיע, למשל, בתפילה (שם "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו").

מלחמת העצמאות נקראת גם "מלחמת הקוממיות", ומגילת העצמאות מתחילה במילים: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית..."

hebrew; HWotW