לא הכרתי...
לפעמים אני תוהה מדוע עיתונאים מסויימים, בעיתנות הכתובה והאלקטרונית, מתעקשים להשתמש במילים אזוטוריות שמעטים יודעים את משמעותן. האם ההתהדרות הזו שווה את המחיר, דהיינו שהקוראים או הצופים לא מבינים את הנאמר?
היום במאמר המערכת של ידיעות אחרונות בחר ירון לונדון לכתוב כך על ביבי נתניהו, "מטרותיו שנויות במחלוקת, אבל אין לפקפק בעומק אמונתו, בנחישותו ובמיומנות שבה הוא מטפלל את דעת הקהל".
מטפלל? מה זה?!
בדקתי במילון ומסתבר שמשמעות הפועל טפלל (טִפְלֵל) היא לבצע או להפעיל מניפולציה; טפלול היא המילה העברית למניפולציה.
אז עכשיו אנחנו יודעים. תודה ירון.
היום במאמר המערכת של ידיעות אחרונות בחר ירון לונדון לכתוב כך על ביבי נתניהו, "מטרותיו שנויות במחלוקת, אבל אין לפקפק בעומק אמונתו, בנחישותו ובמיומנות שבה הוא מטפלל את דעת הקהל".
מטפלל? מה זה?!
בדקתי במילון ומסתבר שמשמעות הפועל טפלל (טִפְלֵל) היא לבצע או להפעיל מניפולציה; טפלול היא המילה העברית למניפולציה.
אז עכשיו אנחנו יודעים. תודה ירון.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
2 תגובות
אצל ירון לונדון זה חלק מהסגנון.
ספציפית בסגנון שלו זה בשביל לחפות על הרדידות שלו ולתת אשליה של עומק לדברים.
ויחד עם זאת אני בעד לשלב מילים כאלה. אני בעד להביע את עצמך בצורה המדוייקת ביותר. ומי שלא יודע להתמודד עם מילים כאלה (בדיקה במילון היא התמודדות ראויה), בעייה שלו.
בדיוק כך. "לטפלל" מדויק יותר מאשר "לבצע" או "לגרום", כאשר רוצים לתאר את היחס שבין המטפלל למטופלל כיחס מורכב יותר מאשר "לעשות" או "לגרום". בטפלול יש שליטה במטופלל.
הצרה היא שהיום מסתובבים בינינו בני אדם "משכילים" שטפללו אותם, באמצעות חינוך מעוות, להאמין שמשמעות המלה כלולה במלה עצמה, ולכן אין צורך במילון. ואלו כוללים מורים ומורות בכירים.
הוסף רשומת תגובה
<< Home