עוד לא אבדה תקוותנו
כתבתי בעבר ברחמים מסוימים על בנין נפעל שאינו פופלארי במיוחד בשנים האחרונות. אולם ישנם מקרים בהם רבים משתמשים בבנין נפעל, כצורת הנטייה הטבעית ביותר.
הדוגמה הבולטת ביותר (אולי כי נתקלתי בה אתמול) היא נֶאֱבד, למשל "נאבד לי הספר", "נאבדה לי המחברת".
במקרים רבים יצוץ המומחה התורן ויתקן את הדובר, "צריך לומר אָבד ולא נאבד". זהו תיקון יתר, שכן אין זו שגיאה לומר נאבד.
לפי ראובן סיוון (לקסיקון דביר לשיפור הלשון) אמנם הפועל אבד מופיע במקרא ובמשנה אך ורק בבנין קל (פעל), אולם נאבד (בבנין נפעל) מופיע שלוש פעמים בתלמוד הבבלי.
בדומה למה שקורה עם המילה למלאות גם כאן הייתי ממליץ להשתמש בצורה הרווחת והידועה כתקנית, דהיינו אבד. אולם אם מישהו מתעקש לתקן אתכם כאשר אתם אומרים נאבד, דעו מעתה שהוא חוטא בתיקון יתר, ואילו אתם משתמשים בצורת נטיה תקינה...
הדוגמה הבולטת ביותר (אולי כי נתקלתי בה אתמול) היא נֶאֱבד, למשל "נאבד לי הספר", "נאבדה לי המחברת".
במקרים רבים יצוץ המומחה התורן ויתקן את הדובר, "צריך לומר אָבד ולא נאבד". זהו תיקון יתר, שכן אין זו שגיאה לומר נאבד.
לפי ראובן סיוון (לקסיקון דביר לשיפור הלשון) אמנם הפועל אבד מופיע במקרא ובמשנה אך ורק בבנין קל (פעל), אולם נאבד (בבנין נפעל) מופיע שלוש פעמים בתלמוד הבבלי.
בדומה למה שקורה עם המילה למלאות גם כאן הייתי ממליץ להשתמש בצורה הרווחת והידועה כתקנית, דהיינו אבד. אולם אם מישהו מתעקש לתקן אתכם כאשר אתם אומרים נאבד, דעו מעתה שהוא חוטא בתיקון יתר, ואילו אתם משתמשים בצורת נטיה תקינה...
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
6 תגובות
אתה טועה ומטעה. נאבד מופיע בתלמוד במשמעות שונה מהיום - "נאבד מן העולם", כלומר נהרס, נשמד.
גם בכתבים מודרניים השתמשו ב"נאבד", כמו מנדלי מוכר ספרים ("הארנבת נאבדה פתאום"), אך תיקן במהדורות אחרות ל-אבדה.
יש לומר "אבד" כהוראת לשון המקרא. האומר נאבד טועה ומטעה.
ראה גם "רגע של עברית" מאת רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, רגע 105.
למעשה אנונימי, אתה הוא הטועה. אמנם ברוב המופעים בתלמוד המילה "נאבד" באה במשמעות של הרס, חורבן, ואפילו מוות ("נאבד מן העולם"), אך קיים לפחות מקרה אחד שהיא מופיעה בו במשמעות של אי־הימצאות.
עיין במסכת שבועות, דף נ״ט ב׳, במשנה. חוזר שם המקרה של אדם ששמר על שור והוא "מת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד", ובאחד המקרים שם מופיעה המילה "נאבד" במקום.
(זה בנוסח המשנה שבתלמוד, בנוסח שבאוספי משניות מופיע "אבד" בכל המקרים.)
גם המילה נאבד במשמעות של נאבד מן העולם משמעות "אינו בנמצא בין החיים" לא רק במשמעות של הרס וחורבן.
ברצוני לשתף אתכם בדעתי.
על פי השפה העברית והכללים הלשוניים , צריך לומר ששתי הצורות הן תקניות.
הבאתם הוכחות מהמקרא וגם מהתלמוד.
אפשר גם לומר שהשורש א.ב.ד הוא כמו השורש א.ג.ר או א.ס.ר וכו'.
והרי אומרים אפשר לומר בהחלט : "המטבעות נאגרו על ידו" או "הגנב נאסר על ידי השוטר"
ולכן ברור הוא שגם אפשר לומר "נאבד".
גם המילה "אבד" היא תקנית, כמובן כמו אגר או אצר וכו'.
אך לעניות דעתי , מכיוון שהבניין "נפעל" הינו בניין סביל = זאת אומרת לא אקטיבי,והבניין "פעל(קל)" הוא בניין אקטיבי, אז צריך לשייך את הפעולה לפי הנושא והמושא.
למשל , שאני אומר "הכדור אבד" , לכאורה אני אומר שהכדור עצמו עשה את הפעולה, וכאילו איבד את עצמו... והרי הכדור הוא דומם ואינו זז , לכן יותר מתאים לומר הכדור "נאבד על ידי הילד"..
למשל, בנ"ל מוזכרת הדוגמא של האתונות של אביו של שאול וכתוב "ותאבדנה", ושם יש לומר שזה משום שהן בעלי חיים ויש להם יכולת ללכת לאיבוד. אך הכדור הוא דומם.
לסיכום , אני אומר שוודאי ששתי הצורות הן תקניות , אבל נראה לי נכון יותר לומר את לגבי דוממים "נאבד".
גם אני מעדיף את הפועל נאבד (בבניין נפעל) מהפועל אבד (בבניין קל), שכן הפועל מייצג פעולה סבילה שמתאימה לדעתי יותר לבניין נפעל מלבניין קל, למרות שגם בבניין נפעל יש כמה פעלים המייצגים פעולות פעילות (כמו נלחם, נכנס, נמלט, נשבע, ועוד...), אולם יש לא מעד פעלים סבילים השקולים בבניין נפעל (כמו נגנב, נהרג, נלמד, ועוד...), ובבניין קל בדרך כלל שקולים פעלים פעילים, חלקם יוצאים (כמו שרף, כתב, שבר, שמר, ועוד...), וחלקם עומדים (כמו קפץ, רכב, ברח, חזר, ועוד...), ככל הנראה לבניין קל אין הרבה משמעויות מיוחדות ובדרך כלל הוא מתאים לפעולות רגילות.
הגיע הזמן להתפתח קצת. המקרא מלא בטעויות לשוניות וטעויות כתיב. הגיע הזמן לתקן את השפה כך שתהיה לה משמעות לוגית תקינה. נפעל הינו בנין סביל בעוד שפעל בנין פעיל. לכן חפץ נאבד בעוד שאדם אבד.(ברוב המקרים למרות הנטייה להתנער מאחריות)
הוסף רשומת תגובה
<< Home