tag:blogger.com,1999:blog-70066262012-01-26T17:33:52.920+02:00עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננואהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comBlogger7381100tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-28046287497832175112010-11-30T21:07:00.002+02:002010-11-30T21:09:44.619+02:00אין בכוונתי להתייחס לתגובות אנונימיות מעתה ואילך.<br /><br />מי שלא רוצה להזדהות בשמו האמיתי יכול ליצור לעצמו זהות אחרת, אבל תגובות ללא שם לא יזכו לתגובה, ואם יהיה לי כוח גם ימחקו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2804628749783217511?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-8239082083924438982010-11-30T11:22:00.002+02:002010-11-30T11:40:55.855+02:00קושיה:<br /><br />האם ההיפך מלהזדקן זה להצטער?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-823908208392443898?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-62806489979540751552010-11-29T10:18:00.004+02:002010-11-29T12:01:42.507+02:00היתכן שלא דנו מעולם בביטוי הסלנג הדוחה <strong>תרגיע</strong>?<br /><br />לא מדובר בסלנג חדש במיוחד. הוא כבר היה בשימוש בשנות התשעים (לצערי זכיתי להיתקל בו בצבא). המילה היא לרוב אקט של איום, סמוי יותר או פחות, למרות שכמו במקרים אחרים חלה סובלימציה והמילה משמשת גם בהומור.<br /><br />יש בסביבה שני פעלים: לְהֵרָגַע, ו-לְהַרְגִּיעַ. גוף שני של להרגע הוא "תֵּרָגַע" ("אם תרגע, תראה שהכל בסדר), או לחילופין, אם מדברים על להרגיע, "תַּרְגִּיעַ" ("דני, אם תרגיע את התינוק נוכל ללכת לישון"). צורות הציווי הן "הֵרָגַע!" או "הַרְגַּע!".<br /><br />המשמעות של "תרגיע" בעברית ישראלית אינה גוף שני עתיד של הפועל היוצא ("האם תרגיע את התינוק לפני האוכל?"), ואף לא צורת ציווי של הפועל העומד ("הֵרָגַע!"). <br /><br />דקדקנים אולי יאמרו שמדובר פשוט בשיבוש, ושימוש בצורת עתיד (של הפועל הלא נכון), במקום בציווי (כלומר הרגע->תרגע->תרגיע). אני סבור שמדובר ב"הרחבה" של מערכת הזמנים, והוספת זמן חדש: ציווי נמרץ. <br /><br />אבל אולי אני סתם "חופר"...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6280648997954075155?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-57003026032978077642010-11-29T09:51:00.002+02:002010-11-29T09:56:19.676+02:00מסתבר <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/182/823.html">שבאופן בהול</a>, לקראת כ"ט בנובמבר (תאריך שכנראה הגיע במפתיע) ולרגל שנת השנה העברית, דנה הכנסת בהצעה לחייב את נבחרי הציבור לעברת את שמותיהם.<br /><br />אי אפשר שלא להיזכר בבדיחה הישנה על אותו אחד שנקרא ליכטנשטיין. הפקיד הציע לעברת את השם לפי הצליל, ובחר את השם "לך-תשתין". ליכטנשטיין לא התלהב, וטען שהשם לא מצלצל טוב. "אם אתה רוצה שיצלצל, אז לך-תשתין-על-פח" קבע הפקיד.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5700302603297807764?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-9281283125547799332010-05-10T00:04:00.005+03:002010-05-10T00:29:37.220+03:00סיפור נחמד על מילה בעברית, שהוא גם סיפור נחמד על מילים באנגלית.<br /><br />מסור אנכי הוא כלי עבודה שימושי בעבודת נגרות (עשיתי בו לאחרונה שימוש רב בבניית צעצועים לבתי). השם הרשמי של הכלי הוא, כאמור, מסור אנכי, אך השם המקובל בעברית הוא <strong>ג'קסון</strong>. השם ג'קסון הוא שיבוש של השם הלועזי jig saw, שהפך בעברית כנראה ל-*ג'קסו, ומשם לג'קסון, שהוא שם משפחה נפוץ בעולם דובר האנגלית.<br /><br />ומהיכן השם jig saw? המילה ג'יג, כמו מילים דומות רבות, משמשת לתיאור תנועה קפיצתית או חוזרת על עצמה. המקור הוא כנראה אונומטופאיה, אך מילון אוקספורד מציין שהאטימולוגיה של מילים אלה לא ברורה כל צרכה. מסור אנכי משמש לחיתוך עץ בצורות שאינן קווים ישרים: מעגלים, קשתות וכד'. משמו של המסור נגזר השם jig-saw puzzle, ובקיצור <br />jigsaw, למה שמכונה בעברית <strong>תצרף</strong>, או פשוט <strong>פאזל</strong>, כלומר אוסף חתיכות בעלות צורות לא סדירות המרכיבות יחד תמונה שאותה יש לשחזר על ידי הרכבת החתיכות בסדר הנכון.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-928128312554779933?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-28401468811409692152010-04-16T10:00:00.002+03:002010-04-16T10:09:46.287+03:00שלוש רשימות מ"הארץ" שמשכו את תשומת ליבי:<br /><br /><a href="http://www.haaretz.com/hasite/spages/1160435.html">שתבלע מטרייה ותיפתח לך בבטן</a>, מאת גדעון לוי, על קללות ביידיש.<br /><br /><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1160442.html">שפות נכחדות</a>, מאת יורם קניוק, על הישרדותה המופלאה של העברית.<br /><br />רותה קופפר על <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1162762.html">"הסיפור של אליעזר בן-יהודה" מאת תמי שם-טוב</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2840146881140969215?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-65956186320877961382010-03-11T22:15:00.003+02:002010-03-11T22:18:41.345+02:00אחד הפרחים המרשימים בארץ הוא האירוס. או שמא נאמר <strong>האיריס</strong>? <br /><a href="http://drorbn.blogspot.com/2010/03/blog-post.html">מעט על סוגיה זו</a>, ותמונות נאות של הפרח, תוכלו למצוא <a href="http://drorbn.blogspot.com/">בבלוג החדש</a> של ידידי דרור, שאין ספק שיהווה אתר עליה לרגל לחובבי הטבע הישראלי. דרור מצלם תמונות נפלאות של ציפורים ופרחים, ובנוסף הוא מומחה גדול לענייני חיידקים, שאין ספק יוזכרו בבלוגו לעתים קרובות גם הם.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6595618632087796138?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-41948371360743594982010-02-02T10:48:00.004+02:002010-02-02T11:03:50.368+02:00יום ההולדת של ה OED הוא הזדמנות טובה להזכיר מילת סלנג לועזית שרציתי לכתוב עליה. זו מילה שנכנסה מספיק עמוק לעברית המדוברת, שלא זכור לי שראיתי אותה כדוגמה לפגיעה בטוהר השפה עקב שימוש במילים לועזיות.<br /><br />כוונתי למילה <strong>קיטבג</strong>. הקיטבג הוא אחד המושגים הצהליים המובהקים, ונדמה לי שאף פריט האפסנאות הראשון שמקבל כל חייל בבקו"ם.<br /><br />בפעם הראשונה שראיתי את המילה כתובה באותיות לועזיות חשבתי שמדובר בתעתוק מעברית (מה שכנראה אכן קרה), אך המילה היא כמובן באנגלית: קיט-בג (KIT-BAG), התיק בו חייל אורז את ציודו האישי. המילה אפילו לא עברה סירוס כשחדרה לעברית. המילה הגיעה, מן הסתם, מחיילים ארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי, המקום ממנו מגיע המונח קיטבג. המילה, אגב, קיימת באנגלית הבריטית, היא אינה בלקסיקון האמריקאי.<br /><br />נחמד במיוחד שהמילה הפכה להיות חלק מניב ישראלי ייחודי, שאינו קיים באנגלית: <strong>שאלת קיטבג</strong> (<a href="http://www.forward.com/articles/10826/">הרשימה הזו</a> היא נסיון משעשע להסביר את העניין למי שאינו ישראלי).<br /><br />שאלת הקיטבג היא חלק מהפולקלור הצהלי, היונקת, כך נדמה, מההומור הידישאי. מכל מקום, "שאלת קיטבג" הוא ניב עברי אף שחציו באנגלית...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4194837136074359498?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-38821045568825855672010-02-02T05:58:00.003+02:002010-02-02T09:19:36.475+02:00<a href="https://www.stanford.edu/group/ic/cgi-bin/drupal2/node/948">היום ב 1884</a> התפרסם הכרך הראשון של <a href="http://dictionary.oed.com/">האוקספורד אינגליש דיקשנרי</a>, המילון האטימולוגי של האנגלית, ואחד הפרויקטים הפילולוגיים החשובים אי פעם. <br /><br />לנו עוד אין <a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/dictionary1.html">מילון אטימולוגי מקביל*</a>, אז כל שנותר לנו הוא לאחל ל OED יום הולדת שמח...<br /><br />עוד על ההיסטוריה של המילון, ניתן לקרוא <a href="http://books.google.com/books?id=aq4kwjS8_g0C&dq=Professor+and+the+Madman&source=gbs_navlinks_s">בספר חביב זה</a>.<br /><br />* התחליף הנגיש הוא כמובן מילון אבן שושן. לרוע המזל, כל מהדורה, כך עושה רושם, מורידה עוד ועוד מהמידע האטימולוגי שמופיע במילון.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3882104556882585567?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-43694748683462722010-01-01T07:13:00.004+02:002010-01-01T08:07:18.669+02:00רשימת הטעויות אותן משרד החינוך <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/12/blog-post_31.html">ינסה לשרש</a> הזכירה לי סוגיה שרציתי להזכיר וטרם הזדמן לי.<br /><br />ישנן לעתים בשפה אבחנות סמנטיות עדינות עד כדי כך שהן לא רלוונטיות לרוב הדוברים, וסופן שיעלמו. למשל הבדלי משמעות עדינים בין שתי מילים שהן "כמעט נרדפות". כל עוד הן קיימות הן בעלות עניין, ויש שיגידו ובמידה של צדק שהן תורמות ליכולת ההבעה של השפה, ומעשירות אותה. לכל הפחות, הן בדרך כלל מעידות על זרמי מעמקים בשפה, שמהם צומחים הבדלי המשמעות בין המילים השונות. ניתן אף לטעון, למרות שקשה יותר לבסס טענה מסוג זה, שהעושר הלשוני הזה תורם לחדות המחשבה של הדוברים. אחרים יגידו שאבחנות דקות כאלה מבוזבזות על רוב הדוברים, ומשמשות בעיקר כלחיצת יד סודית המעידה על השתייכות למעמד חברתי גבוה, ועל חינוך פורמלי עשיר. דוגמאות לא מעטות לכך ניתן למצוא במשלבי השפה השונים באנגלית למשל.<br /><br />על איזה מין אבחנות אני מדבר? <br /><br />דוגמה אחת שכבר הזכרתי פעם היא האבחנה בין <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/02/blog-post.html">להלוות ולהשאיל</a>. רוב הדוברים לא מודעים להבדל שאמור להיות בשימוש בין שני הפעלים, ולכל היותר זוכרים שצריך מסיבה עלומה כלשהי להגיד "לשאול ספר" אך "להלוות כסף".<br /><br />הדוגמה שהזכירה לי את הסוגיה הזו היא הצירוף <strong>במידה שֶ</strong>. ברשימת הטעויות בווינט מוזכר הצירוף <strong>במידה ו</strong>, שהוא אכן טעות, וכתוב שיש לומר במקומו פשוט <strong>אם</strong>. אלא שהצירוף <strong>במידה ו</strong> הוא כמובן אח חורג של <strong>במידה ש</strong> שקים גם קים בשפה. מהו אם כן ההבדל בין <strong>אם</strong> ובין <strong>במידה ש</strong>, אם בכלל?<br /><br />ובכן, האבחנה בין שני אלה מתבססת על אבחנה סמנטית בין <strong>תנאי קבוע</strong> ובין <strong>תנאי משתנה</strong>. "אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים", הוא תנאי קבוע. כפי שניתן להבין מהדוגמה, הכוונה אינה שהתנאי קבוע בזמן, אלא שהיחס בין התנאי לתוצאתו קבוע ("בוא ואתן לך מפתח"). תנאי משתנה, מאידך, מאפיין מצבים בהם יש שינוי פרופורציונלי (ישר או הפוך) בין שני חלקי התנאי, ולמקרים אלה קיים <strong>במידה ש</strong>: "במידה שנשקיע בלימוד עברית, תתקבע השפה ותתאבן". כדי לזכור: <strong>במידה ש = ככל ש</strong>.<br /><br />אין לי לקבוע האם האבחנה הזו היא בעלת חשיבות מספקת שכדאי שתישמר בשפה, ומה הסיכוי שכך יקרה. כל שנותר לי הוא לסיים בשני אתגרים לקוראים:<br /><br />1. מה משמעות המילה <strong>במידה</strong> בצירוף <strong>במידה ש</strong>?<br />2. מצאו דוגמאות נוספות לאבחנות סמנטיות עדינות כל כך החבויות בשפה, וספרו לנו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4369474868346272?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-15116787816257173922009-12-31T22:06:00.010+02:002009-12-31T22:27:32.984+02:00אפרופו או שלא אפרופו הדיון על שמות השכונות בירושלים, <a href="http://www.tnr.com/article/books-and-arts/ll-zamenhof-and-the-shadow-people">רשימה נאה</a> על ממציא שפת האספרנטו, הלא הוא לודוויג לזרוס זמנהוף, או <a href="http://www.fresh.co.il/vBulletin/printthread.php?t=475065">אליעזר זמנהוף</a>.<br /><br />הקשר לעברית:<br /><br /><blockquote><br />For Zamenhof, the answer to this conundrum lay squarely in the arena of language. Wearing the mantle of Johann Gottfried Herder, who argued that language is the essence of the volk, Zamenhof identified language as the sine qua non of peoplehood. The fragility of Jewish identity, he argued, lay chiefly in the fact that the Jews lacked their own language. He noted that he’d at one time backed the Hebrew revival piloted by his contemporary, Eliezer Ben Yehuda (though I haven’t found evidence for this); he had also spent three years developing a modern, rationalized Yiddish using Latin characters. But by 1901, he had changed his mind on both counts. Hebrew, he felt, was “cadaverous,” and Yiddish, a “jargon.” Only with a neutral, artificial language—an Esperanto that Hillelist Jews would remake, eventually, in their own image—could the Jewish people justify their peoplehood to themselves and the modern world.<br /></blockquote><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1511678781625717392?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-56796208427905709842009-12-31T21:53:00.003+02:002009-12-31T22:05:42.193+02:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827662,00.html">ווינט</a> מדווח שבשנת הלימודים הבאה תלמידי בתי הספר יזכו לחמש דקות של תיקוני לשון מדי בוקר. הכתבה מכילה מספר דוגמאות (אני מניח שזו לא הרשימה המלאה...); חלק מהשיבושים נדונו כאן בעבר.<br /><br />אני בספק אם גישה כזו יכולה לעזור מעבר למה שלימודי הלשון הרגילים עוזרים, ונדמה לי שעדיף לקוות שאנשים <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/09/blog-post_04.html">יחליטו לבד</a> לשפר את לשונם, אם בהאזנה לרגע של עברית או באמצעות קריאה (למשל של הבלוג הזה).<br /><br />אני מניח שהעמדות השונות בסוגיה זו נגזרות יותר מהיחס לחינוך, מאשר מעמדות ביחס לשפה העברית. <br /><br />הרגישו חופשיים לדון בנושא באיזור התגובות.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5679620842790570984?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-3017608166051569122009-12-28T08:06:00.003+02:002009-12-28T08:35:30.575+02:00אני ממליץ על <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=307">המקאמה</a> המוצלחת הזו המתארת שיתוף פעולה ברוך של נאוה בת-צו"ר וערן גרף במסגרת <a href="http://benyehuda.org/index.html">פרויקט בן יהודה</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-301760816605156912?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-60256150732041431772009-12-28T07:57:00.006+02:002009-12-30T08:45:31.984+02:00סביר שהשילוב של אבשלום קור ושל הרכבת הקלה מעורר צמרמורת בגבם של ירושלמים, עוד לפני ששמעו על <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138180.html">ההצעות</a> של אבשלום קור לשמות התחנות של הרכבת. <br /><br />כצפוי, אין להצעות של קור הרבה קשר לסוגיות לשוניות; דווקא בגלל זה אני מניח שלקרוא את המסמך שהכין יהיה מאוד משעשע. אם מישהו מוצא קישור, אנא לשתף אותנו!<br /><br />אני עוד מצליח להבין את הבעיה שיש לו עם המלך ג'ורג' (למרות שמדובר בשם של הרחוב המרכזי בעיר), ומידת הרחמים עוד מאפשרת להתייחס בסלחנות לרח' יפו (הרחוב הראשי השני), אבל מה יש לו נגד בית הכרם, רמת אשכול, והגבעה הצרפתית? כנראה שהמטרה היא לבלבל את הנוסעים כך שיאלצו לקנות כרטיס נוסף כדי להגיע למקום בו התכוונו לרדת מהרכבת.<br /><br /><strong>תוספת:</strong> <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138618.html">רשימה של אבירמה גולן</a> בעקבות הצעותיו של אבשלום קור.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6025615073204143177?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-20008511534826675212009-11-14T00:35:00.004+02:002009-11-14T09:20:24.292+02:00לכבוד סיום שנת האסטרונומיה הבין-לאומית בחודש דצמבר 2009 יוכרזו השמות העבריים הזוכים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון - שעד היום נאלצו להסתדר בלי שם עברי. <br />למרבה השמחה אפשר <a href="http://www.astronomia2009.org.il/info/sib/uran_nep.htm">להצביע בעד השם המועדף עליכם</a>. מי שמצביע, משפיע!<br /><br />תוכנית הרדיו THE WORLD עסקה בבחירת השם העברי לכוכבי הלכת. ניתן להאזין לדיון <a href="http://www.theworld.org/2009/11/13/name-uranus-and-neptune-in-hebrew/">כאן</a>.<br /><br /><strong>חידה:</strong> כיצד כל אחד מהשמות המועמדים מתקשר לעולם הפוליטיקה והתקשורת?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2000851153482667521?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-48274186801468293852009-11-03T08:59:00.001+02:002009-11-03T11:06:45.013+02:00יתכן שקוראי הבלוג ימצאו עניין באירוע הנ"ל שיתקיים ביום ראשון, 8/11/2009.<br />ניתן כבר כעת <a href="http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=493188">לשרשר את שאלות</a> עבור רוביק.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4827418680146829385?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-79401224276830450622009-09-28T05:22:00.001+02:002009-09-28T05:28:56.894+02:00השנה נתקלתי באיחול משונה משהו לקראת יום כיפור, שלא זכור לי שראיתי בעבר. ראיתי את האיחול המשונה הזה במספר מקומות השנה, ואני תוהה האם מדובר בתופעה חדשה, או שמא באיחול מוכר שאני לא שמתי לב אליו עד היום. כוונתי לאיחול "צום קל ומועיל", או איחולים אחרים לקראת הצום, שמוזכרת בהם היעילות של הצום. אני לא בטוח אם הכוונה היא להצלחה אצל בורא עולם, או לתועלת דיאטטית, אבל הניסוחים הללו צרמו את אוזניי.<br /><br />מי יכול להאיר את עינינו?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7940122427683045062?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-59859702812642712742009-09-27T22:01:00.001+02:002009-09-28T04:35:54.281+02:00ויליאם סאפייר, בעל הטור לענייני לשון בניו יורק טיימס, <a href="http://www.google.com/hostednews/ap/article/ALeqM5h2nLadQOf3AIl4Rm7NGmQ__jAUhAD9AVRTB02">הלך לעולמו</a>.<br /><br />ביקורת רבה הושמעה בחוגים של אנשי לשון על הסבריו של סאפייר, שלא היה בלשן מקצועי. ואכן, בעקבותיו החלו להופיע בעיתונות האמריקאית טורים בענייני לשון שנכתבו על ידי מומחים גדולים ממנו. קשה בכל זאת להתעלם מהשפעתו הרבה על העיסוק בשאלות לשוניות בעיתונות, ובעקבות כך בתרבות הפופולרית בכלל.<br /><br />אנו הזכרנו את טוריו <a href="http://www.google.com/search?hl=en&q=%D7%A1%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A8+site%3Ahebrewlog.blogspot.com&aq=f&oq=&aqi=">במספר הזדמניות</a> בעבר.<br /><br />עוד על ספיר: <a href="http://www.languagehat.com/archives/003636.php">כאן</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5985970281264271274?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-75529250252398587342009-09-22T01:43:00.001+03:002009-09-22T02:00:40.147+03:00מי שמצוי בויכוח על הטיות תרבותיות בשפה (למשל שפה סקסיסטית), ועל הקשר בין שפה לחשיבה (ספיר-וורף) - נושאים שהוזכרו כאן פעמים רבות - לא ימצא חדש ברשימה של <a href="http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4511">אפרת ירדאי</a>, וייתכן שאף ימצא אותה שטחית באופן מקומם. <a href="http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4511&Action=CommentsList">התגובות</a> מאידך מעניינות ברובן.<br /><br />מי שהנושאים הללו קרוב לליבו, ודאי יהנה מהקליפ הזה של <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tFaXrD3oAQs">סמוקי רובינסון</a>.<br /><br />שנה טובה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7552925025239858734?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-64007703755892155472009-09-09T09:59:00.000+03:002009-09-09T10:02:36.813+03:00כיצד הפכה "רוחני" ממלה המתארת אדם המתרחק מהחומרי והגשמי ובוחר על פניו בנשגב ובמופשט לכזו המתארת מי שבצד רדיפת בצע עוסק גם במיני הבלים אסקפיסטיים ואמונות תפלות, שואלת נעה ידלין <a href="http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/080909_Spiritual_accessory.aspx">בעין השביעית</a>. אלא שהדיון אינו לשוני, ומתעלם באופן מפתיע מכך שהעברית קשרה כבר מזמן בין הבלים ורוח (ראו כותרת הודעה זו).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6400770375589215547?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-89740582831241746762009-09-03T20:59:00.002+03:002009-09-03T21:37:44.453+03:00כותרת בווינט: <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3771724,00.html">בלאגן במדונה: "גנבו אותנו"</a>.<br /><br />תחרות עזה ל"נוח בשבע שגיאות", לא?<br /><br />אחד מיתרונות השפה המדוברת הוא האפשרות לקיצור, ולפעמים יש לניסוחים העממיים חן. כשראיתי את הניסוח "גנבו אותנו" צמוד לתמונה בעמוד הראשי חשבתי שיש חן מסוים לציטוט בו בחרו העורכים, אבל כשראיתי שזו אף הכותרת של הכתבה כולה התחלתי לחוש אמביוולנטיות מסוימת...<br /><br /><span style="font-weight:bold;">תוספת:</span> הדיון על "נוח בשבע שגיאות" <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA">בוויקיפדיה </a>הוא אגב מאיר עיניים. באופן אירוני משהו, הערך <a href="http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97_%D7%9E%D7%99%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9F">בוויקיפדיה היידישאית</a> קצר מאוד בהשוואה...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-8974058283124174676?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-20493538960370892862009-09-03T11:45:00.001+03:002009-09-03T11:58:22.097+03:00עוד תופין מפרויקט בן-יהודה: <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=63">הפניה</a> <a href="http://www.sci-princess.info/archives/468">לניתוח סטטיסטי של תפוצת מושגי החנוכה במאגר הטקסטים בפרויקט</a>.<br /><br />זה התפרסם מזמן, לכבוד החג בשנה שעברה, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. <br /><br />(אגב, יש להניח שהחיפוש החמיץ מקומות בהן המילים מופיעות <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/06/blog-post_05.html">מנוקדות</a>.)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2049353896037089286?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-52708510495377059522009-08-30T11:56:00.001+03:002009-08-30T12:17:38.572+03:00הצטברו אצלי מני תופינים מפרויקט בן יהודה, שתפסו את תשומת לבי, והגיע הזמן לשתף בהם את מי שאינו עוקב בעצמו אחר <a href="http://benyehuda.org/blog/">הבלוג</a> של פרויקט בן יהודה. הנה אחד מהם.<br /><br />במכתב מ 1911 מאת רבקה אהרנסון <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=21">מצאו</a> אנשי הפרויקט את המילה <span style="font-weight:bold;">להתגרל</span>, שמשמעותה להגמל מהרגל, על דרך ההיפוך מ"להתרגל".<br /><br />מי חידש את המילה, ובאיזה שנים היא הייתה בשימוש, אינני יודע.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5270851049537705952?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-21774325056475491052009-08-27T02:43:00.000+03:002009-08-27T02:45:42.945+03:00מסתבר שלא רק לירושלמים גם לאנשי רחובות יש שפה ייחודית... למשל, האם מישהו שלא גדל ברחובות יודע מה משמעות המילה לזבּט (או לזבת)?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2177432505647549105?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-30493267168277041122009-08-24T20:44:00.002+03:002009-08-27T08:55:37.150+03:00שתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1109788.html">לכתבה</a> על הפגנה מול שגרירות שוודיה: <span style="font-weight:bold;">המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"</span><br /><br />רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון... <br /><br />צריך לקרוא: המפגינים <span style="font-weight:bold;">שֶׁמָּחוּ</span> על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"<br /><br />ולא<br /><br />המפגינים <span style="font-weight:bold;">שָׂמְחוּ</span> על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"<br /><br />עברית שפה קשה, אה?<br /><br />כותבי כותרות בעיתונים אמונים על <a href="http://govt.eserver.org/headlines.html">זהירות </a>מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3049326716827704112?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-1295479220997077012009-08-10T19:29:00.000+03:002009-08-10T19:31:09.735+03:00טעות, או ניסוח עממי וחינני? אתם <a href="http://www.the7eye.org.il/This_is_what_they_said/Pages/quotes_100809.aspx">תשפטו</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-129547922099707701?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-4078259543673003042009-08-07T00:19:00.004+03:002009-08-08T01:24:37.433+03:00הההזנחה שלי את הבלוג הזה כבר הפכה להיות עניין כרוני... אם מישהו עדיין עוקב אחרי הבלוג, אני מוריד בפניו את הכובע - ומתנצל על ההיעדרות.<br /><br />גם כעת אין לי משהו לתרום, פרט לכמה קישורים שתפסו את תשומת ליבי. אני מקווה שהם יעניינו אתכם, או יגרמו למי שעדיין קורא את הבלוג לשתף אותנו בסיפורים נוספים באיזור התגובות.<br /><br />הסיפור הראשון, והמעניין מכולם, הוא על ריב (או שמא ויכוח, פולמוס, וכיוצא בזה) באתר העין השביעית. עוזי בנזימן <a href="http://www.the7eye.org.il/newsletters/Pages/%D7%A8%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.aspx">התקומם</a> נגד כתיבה המשלבת ביטויים שנוצרו על ידי תרגום שאילה מאנגלית (כגון "תפס צד" במקום "צידד" העברי). למרבה האושר היו גם מי שהתקוממו נגד טהרנות היתר הזו. קשת <a href="http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/310509_Purist_and_Liberals.aspx">הדעות</a>, כצפוי, <a href="http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/250509_Hebrew_is_growing_to_fast_for_me.aspx">רחבה</a>.<br /><br />אומר רק שוויכוחים מן הסוג הזה הם חלק אינטרגלי (!) משגרת חייה של שפה, וטוב שהעמדות השונות - ובמיוחד הדוגמאות - מועלות על הנייר (או המסך). טהרנות יתר היא מציקה, ואני מדי פעם כותב כאן נגדה, אך לא פחות מציקות הן טעויות פשוטות ונעדרות הצדקה, ושפה רדודה. אלא שכדאי לשים לב שתרגומי שאילה מעשירים את השפה ומאפשרים לא רק בידול בין משלבי שפה אלא גם בידול משמעות ואפשרות לניואנסים (כך למשל ל"צידד" ניחוח פסיבי בהשוואה ל"לקחת צד" הפעיל, עד כדי כך ש"צידד" משמש לעתים פשוט במשמעות של להסכים ואילו "לקחת צד" משמש לציון מעורבות ניכרת יותר בוויכוח). לסיום אעיר שניתן לכתוב בעברית תקנית, אך בחוסר חן והיעדר סגנון, וראוי לחלק מטהרני השפה לחשוב גם על היבט זה של כתיבתם. ודי לחכימא...<br /><br /><div style="text-align: center;">* * *</div><br /><br />אתר חדש (למדי... בקצב שלי קשה להגיד שהבלוג הזה מפרסם סקופים) המלקט סלנג עברי עלה לרשת, <a href="http://www.alfabet.co.il/">אלפבת</a> שמו. האתר מעוצב יפה, ורב פיצ'רים, אך לצערי רוב ההגדרות בהן נתקלתי היו נסיונות נואלים להומור, שגבלו בעלבונות עדתיים, סקסיזם וכדומה. חבל. כרגיל באתרים מן הסוג הזה כדאי היה לנסות ולהבחין בין תיעוד של סלנג קיים (שצריך לפרט היכן ומתי המילים היו בשימוש) לבין שעשועי לשון ו"תחדישים" הומוריסטים.<br /><br /><div style="text-align: center;">* * *</div><br /><br />הארץ, ניסו, <a href="http://www.haaretz.com/hasite/spages/1104049.html">ללא צורך וללא הצלחה</a>, לתרגם התחכמות של אובמה על חשבונו של רם עמנואל. הניסיון לתרגום בדיחה, שמבוססת על משחק מילים הקושר ביטוי (mother's day) לקללה נפוצה, על ידי שימוש בקללה מקומית (שמקורה בערבית בכלל), הוא פשוט יותר מדי. את התוצאה המוזרה שאליה הגיעו תמצאו אם תחפשו בטקסט את המילה "אממא..." <br /><br /><div style="text-align: center;">* * *</div><br /><br />ולבסוף, בשיטוטי ברשת הגעתי במקרה לחנות בגדים (שמא נאמר בוטיק) המכונה <span style="font-weight:bold;">שקשוקה</span>, והאתר אף מציע למבקריו הסבר על <a href="http://www.shak-shuka.com/About%20Us-4.html">מקורו של השם</a>, ואטימולוגיה של המאכל.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-407825954367300304?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-23561180939410690122009-06-01T00:13:00.001+03:002009-06-01T00:25:57.795+03:00אחד הדברים החביבים עלי בסדרה הנפלאה "הבית הלבן" היה הדיונים הלשוניים בין יועצי התקשורת של הנשיא. על כל מילה הם דנו: מה המשמעות המדויקת של המילה, מי כבר השתמש בה בעבר, איזה משמעויות נסתרות אפשר להסיק ממנה ועוד. כל היועצים, כמובן, בוגרי אוניברסיטאות עלית באמריקה, ועולם האסוציאציות שלהם נע בין ספרות מופת לאופרטות של גילברט וסליוון.<br /><br />אצלנו, מאידך הלך לעולמו <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1089257.html">אפרים קציר</a>. ראש הממשלה ספד לו ואמר <span style="font-weight:bold;">"גם כשהיה נשיא לא היה נישא"</span>.<br /><br />כוונת הדובר טובה, כמובן: קציר היה ידוע בצניעותו הרבה. כותב ההספד רצה לומר שקציר לא התנהגת ביהירות. אני מניח שכותב ההספד אף כתב זאת בתחילה כך "גם כשהיה נשיא לא התנשא". אבל הניסוח הסופי "גם כשהיה נשיא לא היה נישא" יכול להתפרש (וזה אף הפירוש הנכון מילונית, לדעתי) "גם כשהיה נשיא לא היה רם וגבוה". אלא, שרם ונישא אכן היה, גם אם לא נהג בהתנשאות... <br /><br />יש הבדל בעברית המדוברת (ולא רק בה) בין <span style="font-weight:bold;">נישָא</span> לבין <span style="font-weight:bold;">התנשא</span>.<br /><br />סתם חוסר רגישות לשונית, תיקון יתר של עורך לשוני, או <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/06/blog-post_108771123693970305.html">טעות פרוידיאנית</a> - אתם תחליטו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2356118093941069012?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-10326176371385777012009-05-17T11:17:00.003+03:002009-06-01T00:29:17.562+03:00כן, כן, הבלוג הזה כבר בן חמש שנים!<br /><br />לרגל יום ההולדת חשבתי לכתוב כאן מעט על המילה <a href="http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%94">פרהסיה</a>. מוצאה של המילה יווני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Parrhesia">ומשמעותה</a> אמירת דברים כהוויתם, ודיבור גלוי חופשי. בעברית נפוץ כמובן השימוש בצורה <span style="font-weight:bold;">בפרהסיה</span>, במשמעות של לעשות דברים באופן גלוי ולעיני כל. <br /><br /><span style="font-weight:bold;">בפרהסיה</span> אינה משמשת לציון דיבור חופשי, ובוודאי לא אמירת האמת לבעלי הכוח, באופן שהמושג פרהסיה שימש את הפילוסופים הציניקנים היוונים. <br /><br />אך מהי תופעת הבלוגים אם לא הגרסה של המאה העשרים ואחת לפרהסיה של יוון העתיקה?<br /><br />ולפיכך החלטתי לציין את יום ההולדת של הבלוג בכך שאפנה אתכם למעשייה <a href="http://web.ceu.hu/phil/benyami/Diogenes%20and%20the%20Brats.htm">דיוגנס והפרחחים</a> שאמנם יותר משהיא קשורה לפילוסוף היווני דיוגנס היא קשורה למקס ומוריץ החביבים, אך מדובר בה על דיוגנס שחרט על דגלו את הפרהסיה ובאיורים ניתן לראות אותו חי לו בחבית אותה הפך לביתו.<br /><br />חנוך בן-ימי כתב את הנוסח העברי לרגל יום הולדתו ה-172 של וילהלם בוש שחיבר את הגרסה המקורית של הפואמה.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">תוספת:</span> הנה <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3722329,00.html">דוגמה נאה</a> לשימוש במילה פרהסיה אצל חז"ל (ממאמרו של מנחם הירשמן):<br /><br /><span style="font-style:italic;"><br />"ניתנה תורה דימוס, פרהסייא, במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל היו אומרים לאומות העולם, אין להם חלק בה. לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה יבוא ויקבל" (מכילתא דרבי ישמעל, פרשת יתרו, א, מסכתא דבחדש).<br /><br />הדעה האנונימית הזו מדהימה. הטענה היא כי בכוונה תחילה נתן האל את התורה במדבר, כדי לבטל מראש את טענתם של ישראל לבלעדיות עליה. התורה מיועדת היתה לכל האנושות, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל. הדרשן מקפיד לשזור לתוך דבריו מילים מן היוונית, ולא סתם מילים אלא מושגים מובילים ברעיון החופש. "דימוס" ביוונית פירושו "ברוב עם", "פרהסייא" פירושה "דיבור חופשי" ואולי גם "דיבור חופשי בציבור" כשימושו הרווח בספרות חז"ל. גולת הכותרת היא דווקא הצירוף "מקום הפקר", כלומר, התורה ניתנה במקום שאין לו בעלים כדי שאיש לא יוכל לטעון לבעלות עליה מכוח יתרון גיאוגרפי כלשהו.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1032617637138577701?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-60938683122051501182009-04-26T10:22:00.006+03:002009-04-26T10:41:33.568+03:00אוניברסיטת סטנפורד מציגה תערוכה של מסמכים ותמונות לציון מאה שנה לתל אביב מתוך <a href="http://www.stanford.edu/dept/sulair/web/telaviv">אוסף גדול</a> שברשותה.<br />למרבה האושר מסמכים רבים נסרקו וניתן לצפות בהם <a href="http://www.stanford.edu/dept/sulair/web/node/2706/collection">באופן חופשי</a>. רבים מהמסמכים הם בעלי עניין היסטורי וסנטימנטלי, אך בחלקם ניתן למצוא בנוסף לכך גם דוגמאות נאות להשתנות העברית לאורך השנים. <br /><br />אני ממליץ בחום להסתכל במסמכים, שחלקם מעוררים חיוך ואחרים התרגשות. אנא שתפו אותנו בהתרשמותכם - ועוד יותר מכך בפנינים הלשוניות שיתפסו את עיניכם.<br /><br />אחד המסמכים שם, שלצערי לא ניתן לדפדף בו, הוא <strong>הגדה של תל אביב לחג המשולש: פסח, "מוחרם", ויובלה של העיר</strong> מ 1934. ערוכה בידי כהן ולוי. מצוירת ביד אריה נבון. הוצאת סטירה. אם מישהו יודע פרטים על יצירה זו, אשמח לשמוע. <br /><br />פנינה נוספת היא <strong>הקפות של בחירות - מזמור שיר לכבוד המועצה החמישית של עירית תל-אביב</strong>, מאת אלמוני. אדר ב' תרצ"ב. היצירה הזו ממחישה שאין חדש תחת השמש, כפי שהבתים שלהלן - העוסקים במפלגות שנמצאות היום בממשלה - מעידים.<br /><br /><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_B3mwIHXrcK8/SfQMHYaLeYI/AAAAAAAAABM/AuyxCIeUqrQ/s1600-h/Hakafot-Bhirot-Tel-Aviv.gif"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 290px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_B3mwIHXrcK8/SfQMHYaLeYI/AAAAAAAAABM/AuyxCIeUqrQ/s320/Hakafot-Bhirot-Tel-Aviv.gif" border="0" alt=""id="BLOGGER_PHOTO_ID_5328897580037011842" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6093868312205150118?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-72812920092285420652009-04-25T03:32:00.004+03:002009-04-26T09:44:39.929+03:00בעקבות החגים...<br /><br />מהן צורות היחיד של <span style="font-weight:bold;">מסובים</span> (פסח) ו<span style="font-weight:bold;">אושפיזין</span> (סוכות)?<br /><br /><span style="font-weight:bold;">חידת המשך:</span><br /><br /> צורות היחיד הן <span style="font-weight:bold;">אושפיז</span>, ו-<span style="font-weight:bold;">מֵסֵב</span>. השאלה כעת היא מדוע צורות הרבים הן אושפיזין (נ' סופית) ומסובּים (מ' סופית)? רמז: האם למילים ביחיד יש רק צורת רבים אחת?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7281292009228542065?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-16875230047815150452009-03-18T03:22:00.001+02:002009-03-18T06:50:17.056+02:00אני מתנצל בפני הקוראים הקבועים על היעדר עדכונים. לעתים החיים הממשיים גוזלים את כל הזמן הפנוי. אני מבטיח להשתדל לכתוב בקרוב על מקור השימוש במילה "כחול" לצורך התייחסות למין, ועל שתי מילים בעלות היסטוריה מעניינת המתחילות באות פ'...<br /><br />בינתיים, אני מניח שתמצאו עניין בדברים הבאים.<br /><br /><a href="http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/090309_educational_television_without_language_editor.aspx">משרת יועץ הלשון בטלוויזיה החינוכית בסכנה</a>.<br /><br /><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1071877.html">שלמה אבינרי</a> מהגג על האסוציאציות של הכינוי עופרת יצוקה, שניתן למלחמה בעזה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1687523004781515045?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-13006212421797313672009-02-27T01:20:00.001+02:002009-02-27T01:25:30.338+02:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3677367,00.html">מיצב צליל חברתי</a>, המוצג בתל אביב מיום חמישי עד שבת, מבוסס על הקלטות של מהגרי עבודה ופליטים ממדינות שונות הקוראים מילים בעברית, ומציגים את עצמם. <br />מי שמתעניין בצליליה השונים של השפה העברית ונמצא באזור המרכז ייתכן וימצא עניין במיצג. אשמח לשמוע דיווחים ממי שישמע את המציג המלא.<br /><br />מי שאינו יכול להגיע, יכול לקבל טעימה באמצעות ההקלטות שפורסמו ב-<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3677367,00.html">YNET</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1300621242179731367?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-37283024999582244732009-02-27T01:09:00.000+02:002009-02-27T01:10:40.781+02:00שאלו את עצמכם מדוע טרם תרמתם ל<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/02/blog-post_21.html">תחרות החרוזים</a> - ואח"כ <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/02/blog-post_21.html">הפתיעו אותנו</a> בדוגמאות מעניינות!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3728302499958224473?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-89988355783120915532009-02-26T21:33:00.001+02:002009-02-26T21:38:14.327+02:00הבלוג של פרויקט בן יהודה <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=69">מביא לנו</a> שיר יפה של שמעון שמואל פרוג בשם <span style="font-weight:bold;">הגנב</span>.<br /><br />אותי שבו השורות הבאות, שבהן פרוג משתמש במילים בעברית כדי לחקות את הצלילים שמשמיעות ציפורים.<br /><br />"מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,<br />לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"<br />וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"<br />הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…<br />כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…<br /><br /><br />שימוש נפלא בשפה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-8998835578312091553?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-72644460253996748832009-02-25T01:11:00.000+02:002009-02-25T01:16:45.558+02:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3676248,00.html">טלי פרקש</a> על פשקוויל הוזעק נגד חרדיות המתלבשות באופן לא צנוע - אותן הפשקוויל מכנה "חרדילוניות" (חרדיות/חילוניות). <br /><br />וכאילו בכך לא די, בתגובות מצאתי את ההברקה <span style="font-weight:bold;">PSAK EVIL</span> במקום פשקוויל.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7264446025399674883?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-46164824030368248982009-02-22T00:39:00.000+02:002009-02-22T00:41:50.286+02:00מאגר <a href="http://librivox.org/newcatalog/people_public.php?peopleid=1574">ספרי השמע בעברית</a> באתר Librivox הולך וגדל (תודות, כך עושה הרושם, למתנדב נמרץ אחד!).<br /><br />ניתן למצוא שם את אחד העם, ברנר, הרצל ומנדלי מוכר ספרים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4616482403036824898?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-7688374104798411872009-02-21T21:14:00.001+02:002009-02-22T00:32:37.503+02:00יוסי לוי עשה <a href="http://www.sci-princess.info/archives/468">שימוש חביב</a> בטקסטים של פרויקט בן-יהודה וניתח את תפוצתם של מושגים שונים הקשורים בחנוכה בטקסטים שבאתר.<br /><br />אני תוהה האם החיפושים לא הושפעו מסוגיות של <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/06/blog-post_05.html">ניקוד</a>...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-768837410479841187?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-48743191942587472162009-02-21T10:32:00.004+02:002009-02-21T21:08:43.968+02:00כולם יודעים מהו חרוז (בלי זה איך אפשר היה להשתתף <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/02/blog-post_08.html">בתחרות החמשירים</a>?), אלא שבעברית ישנם מספר מושגים המתארים סוגים שונים של חרוזים. הפעם נציג את המושגים הללו, וכל זאת כדי לפתוח בתחרות חדשה... הפרטים בסוף ההודעה.<br /><br />מספר מושגים מגיעים אלינו משירת ימי הביניים. בהם מושגים משמשים לתיאור רמות איכות שונות של חריזה:<br /><br /><span style="font-weight:bold;">חָרוּז עוֹבֵר</span> הוא חרוז שיש בו שוויון של עיצור אחד והתנועה שלפניו. <br /><br /><span style="font-weight:bold;">חָרוּז רָאוּי</span> הוא חרוז שיש בו שוויון של שני עיצורים והתנועה שביניהם. תפוז-חפוז.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">חָרוּז מְשֻׁבָּח</span> הוא חרוז שיש בו שוויון של שלושה עיצורים והתנועות שביניהם. ספרים-כפרים.<br /><br />מושגים נוספים משמשים לתיאור המיקום של החרוז בטור. <span style="font-weight:bold;">חָרוּז מַברִיח</span> הוא חרוז המופיע בסיום כל הטורים בשיר.<span style="font-weight:bold;">חָרוּז פוֹעֵם</span> הוא חרוז המופיע בראש הטור.<br /><br /><br />ישנם עוד מושגים רבים בעולם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%94">החריזה</a>. נזכיר בכל זאת לסיום את המושג <span style="font-weight:bold;">חָרוּז לָבָן</span> המשמש לתיאור שורות שיר שיש בהן הקבלה של קצב ומשקל, אך אין בסופיהן שוויון בהברות.<br /><br />ומה בדבר התחרות שלנו אתם שואלים. ובכן, לשם כך צריך להגדיר עוד שני מושגים.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">חָרוּז זְכָרִי (חד)</span> הוא חרוז שבו יש שוויון צליל בין מילים בנות הברה אחת, או סיום הטור השירי בהברה מוטעמת, כלומר במילה מלרעית (נהר-בחר). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה של תוקף וכוח.<br /><br /><br /><span style="font-weight:bold;">חָרוּז נְקֵבִי (קהה)</span> הוא חרוז שבו יש שוויון צליל במילים מלעיליות (מסורת-נעורת). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה חלשה ורכה.<br /><br /><br />ומהי התחרות? למצוא (ולפרסם כתגובה להודעה זו) דוגמאות המאוששות או המפריכות בצורה נאה את הפרשנות הסמנטית של שני סוגי חריזה אלה. דהיינו, להביא דוגמה לחרוז נקבי רך במיוחד, או חד וקשה (ולהיפך במקרה של חרוזים זכריים).<br /><br />התחרות תימשך עד ה-1/3/2009, והדוגמה המנצחת ומי שיפרסם אותה כאן יזכו לתהילת עולם.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">המלצה: ניתן למצוא דוגמאות רבות במאגר השירה של <a href="http://benyehuda.org/">פרויקט בן יהודה</a> ובפיוטים באתר <a href="http://www.piyut.org.il/">הזמנה לפיוט</a>.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4874319194258747216?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-37365158117004655742009-02-14T07:37:00.002+02:002009-02-15T05:25:15.470+02:00<a href="http://www.hebrish.co.il/">היבריש</a> משווק את עצמו בתור "האתר הראשון והיחיד בישראל המרכז תחת קורת גג אחת את כל מילות וביטויי הסלנג בעברית. אוצר המילים גדל על ידי שיתוף פעולה עם הגולשים, במטרה להפוך לכלי נוח, יעיל ושימושי לכל עם ישראל."<br /><br />אפשר להיעזר כשנתקלים <a href="http://www.hebrish.co.il/node/21">בסלנג לא מוכר</a>. ומי מכם שמעוניין אף יוכל לתרום מילים והגדרות.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">תוספת:</span> תודה למגיבים שהפנו את תשומת ליבי לאתר נוסף בעל מטרות דומות, <a href="http://www.dorbanot.com/">דורבנות</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3736515811700465574?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-57685919453317283812009-02-14T02:45:00.002+02:002009-02-14T03:32:37.645+02:00כידוע, יש לי חיבה עזה להבדלים בין מה שכתוב בשלטים בעברית לבין הניסוח באנגלית. כשמדובר בסתם שגיאות השעשוע לא גדול מדי, אבל כאשר הטון הכללי של ההודעה משתנה אני לא יכול להתאפק וחייב <a href="http://www.flickr.com/photos/friendly-fire/3276871217/">לשתף אתכם</a>.<br /><br />שימו לב, שכותב השלט הרגיש שבהודעה באנגלית צריך להדגיש שהיא מיועדת ל Lady Customers, בעוד שההנחה היא שלקורא העברית קהל היעד יהיה ברור...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5768591945331728381?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-90739804314691784512009-02-11T01:50:00.001+02:002009-02-14T03:32:09.131+02:00אני מתנצל על העיסוק בזוטות אך בכל זאת הנה שתי הערות בשולי נאומי "הנצחון".<br /><br />1. <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94">האליטרציה</a> "ציונות ומצוינות" של ביבי לא עבדה טוב באוזניים שלי. אולי אם היה מדובר בסיסמת בחירות זה היה עובד, אבל במסגרת של נאום המרחק הסמנטי בין "ציונות" ל"מצוינות" גרם לכך שצירופן יחד צרם לאוזניי.<br /><br />2. כמו שלברק היא את "כ-ו-ל-ם", ללבני יש את ההרגל המגונה לומר "ישראלים" במעליל, "ישר-<span style="font-weight:bold;">אֶ</span>-לים", במקום במלרע. נקווה שהגיה זו לא תהפוך לנפוצה יותר...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-9073980431469178451?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-89683872027892982182009-02-08T20:43:00.004+02:002009-02-08T21:04:36.147+02:00<a href="http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=4506864&itemno=1062393&cont=2">בתגובה לרשימה</a> בהארץ נכתב שציפי לבני אמרה שיונת השלום עומדת בחלון אז צריך לפתוח לה את הדלת.<br /><br />לי דווקא זכורה התבטאות על לכך שצריך לא לטרוק את הדלת, וגם גוגל לא עזר לי למצוא את המטפורה המעורבבת שמיוחסת ללבני. <br /><br />האם אכן לבני אמרה את שמיוחס לה? אשמח לקבל הפניה לציטוט המדויק.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-8968387202789298218?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-10049289356325628812009-02-06T09:55:00.000+02:002009-02-06T09:56:54.786+02:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3667352,00.html">צפריר גולדברג</a>:<br /><br /><span style="font-weight:bold;">הבצורת היא מוקד החושף בעדשתו הלוהבת את הכוח האנושי, היומרה והיוהרה, והרסנותם. מקור המושג בצורת בפועל לבצר. בניית חומה היא עוצמה הנובעת מתושיית האדם. אולם זהו המצב שבו הופכים השמים למִבצר המונע בעד הגשם לרדת, מצב המדגיש את הנבצר, החושף אדם בחולשתו.<br /></span><br /><br />מה יש לכם להגיד על זה?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1004928935632562881?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-74822841358064269202009-02-05T03:28:00.002+02:002009-02-05T10:25:15.254+02:00הדיון על המילה <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/02/blog-post.html">ממשק</a>, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/07/blog-post_22.html">לתעדף</a>, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש <span style="font-weight:bold;">עדפ</span> בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.<br />לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.<br /><br />יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל <span style="font-weight:bold;">לטלפן</span> (על שלל נגזרותיה, כמובן: <span style="font-weight:bold;">טילפן</span>, <span style="font-weight:bold;">יטלפן</span>, <span style="font-weight:bold;">טלפנית</span>, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש <span style="font-weight:bold;">טלפנ</span> מהמילה הלועזית <span style="font-weight:bold;">טלפון</span>, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את <span style="font-weight:bold;">לדסקס</span> העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית. <br /><br />שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש <span style="font-weight:bold;">חמצנ</span> – שממנו המילים <span style="font-weight:bold;">חימצון</span>, <span style="font-weight:bold;">לחמצן</span>, וכד' נזגר מהמילה <span style="font-weight:bold;">חמצן</span>, שהיא עצמה מהשורש <span style="font-weight:bold;">חמצ</span>. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש <span style="font-weight:bold;">זמר</span> נגזרת המילה <span style="font-weight:bold;">תזמורת</span>, אשר ממנה נגזר השורש התנייני <span style="font-weight:bold;">לתזמר</span>.<br />דוגמה חביבה היא הפועל <span style="font-weight:bold;">לְאַלְתֵּר</span>, שמקורו במילה <span style="font-weight:bold;">לְאַלְתָר </span>("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום"). <br />שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את <span style="font-weight:bold;">יחצ</span>, שממנו מקבלים את <span style="font-weight:bold;">היחצן </span>ואת ה<span style="font-weight:bold;">יחצון</span>. <span style="font-weight:bold;">דיווח</span> ו<span style="font-weight:bold;">לדווח</span>, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".<br /><br />לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך <span style="font-weight:bold;">לדרג</span> הביאה את <span style="font-weight:bold;">לשדרג</span>, <span style="font-weight:bold;">לכתוב</span> את <span style="font-weight:bold;">לשכתב</span>. בצורה זו נוצרו גם <span style="font-weight:bold;">שלהב</span> ו<span style="font-weight:bold;">שכנע</span>.<br /><br />דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: <span style="font-weight:bold;">בזז</span>-<span style="font-weight:bold;">לבזבז</span>, <span style="font-weight:bold;">נוע</span>-<span style="font-weight:bold;">נענע</span>, <span style="font-weight:bold;">צחק</span>-<span style="font-weight:bold;">לצחקק </span>וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: <span style="font-weight:bold;">שרטט</span>, <span style="font-weight:bold;">כדרר</span>, <span style="font-weight:bold;">ערבב</span>, <span style="font-weight:bold;">אשרר</span>.<br /><br />בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר <a href="http://ocw.openu.ac.il/opus/bin/en.jsp?enZone=External_Application166">פרקים במורפולוגיה עברית</a> מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7482284135806426920?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-64261000167925099542009-02-04T09:08:00.002+02:002009-02-04T21:11:10.523+02:00ההגמוניה של האנגלית בעולם המחשבים היא תופעה ידועה ולא מפתיעה, אף כי התמיכה בשפות שאינן משתמשות בכתב הלטיני קיימת ואף משתפרת (ע"ע יוניקוד).<br /><br />כידוע, תחת מערכת ההפעלה חלונות ניתן לבחור עם העכבר קטעי טקסט. הקלקה כפולה באמצע מילה מסמנת בדרך כלל את המילה כולה. לכאורה התנהגות זו מתאימה לעברית ללא צורך בהתאמות מיוחדות. <br /><br />אלא שבעברית קיימת צורת סמיכות, וכפי שראינו <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/02/blog-post.html">בהודעה הקודמת</a> מילים בסמיכות אינן אותן המילים כאשר הן כתובות בסמיכות אחת לשניה: המילים עצמן משתנות (בפרט, משתנה ניקודן). נחמד היה אם לפחות במקרים בהם הדבר חשוב ניתן היה לסמן למחשב ששתי המילים "הולכות יחד" והרווח ביניהן אינו מפרק את הצירוף לשתי מילים נפרדות.<br /><br />כך למשל, כאשר מקליקים פעמיים במילה "ממשק" (ראו <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/02/blog-post.html">בהודעה הקודמת</a>) בצירוף "ממשק המים" צריך היה להיבחר הצירוף כולו ולא רק המילה "ממשק". מובן שלא זה מה שקורה.<br /><br />מסיבה זו כמעט שהעתקתי את המילה בניקוד הלא נכון כאשר כתבתי את ההודעה הקודמת. היה נחמד עם המחשב היה מציל אותי. לרוע המזל צורת הסמיכות אינה נתמכת על ידי חלונות...<br /><br /><span style="font-weight:bold;">תוספת:</span> הייתי צריך לציין <span style="font-weight:bold;">שיש</span> ביוניקוד תו למקף עליון (מקף אמיתי) שאמור לקשר שתי מילים הנחשבות כמילה אחת. כאמור, ישנם מקרים בהם נרצה שהמקף הזה יוצג למשתמש כרווח, אף כי המילים יחשבו כמחוברות יחדיו. דיונים על נושאים רלוונטיים ראו <a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#.D7.9E.D7.A7.D7.A3">כאן</a> ו<a href="http://mozilla.org.il/board/viewtopic.php?f=1&t=104&start=0">כאן</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6426100016792509954?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-91276740688192412122009-02-03T21:21:00.006+02:002009-02-04T00:54:43.818+02:00מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) <span style="font-weight:bold;">המילה המעצבנת ביותר בעברית</span>.<br /><br />המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא <span style="font-weight:bold;">מִנְשָׁק</span>. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".<br /><br />דוברי עברית משתמשים כמובן במילה <span style="font-weight:bold;">ממשק</span> לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר ב<a href="http://blog.tau.ac.il/libraries/">בלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב</a>.<br /><br />הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)<br /><br /><span style="font-weight:bold;">מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]<br /></span><br /><br />אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה <span style="font-weight:bold;">משיק</span> (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה <span style="font-weight:bold;">מִמְשָׁק</span> (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, <span style="font-weight:bold;">ממשק הטבע</span> הוא התרגום העברי ל nature management, ו- <span style="font-weight:bold;">ממשק המים</span> הוא water management. <br />אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...<br /><br />וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...) <br /><br />אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.<br /><br />ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-9127674068819241212?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-31687523341157146262009-01-29T19:34:00.000+02:002009-01-29T19:35:52.944+02:00<a href="http://www.the7eye.org.il/This_is_what_they_said/Pages/quotes_290109.aspx">ביקורת</a> מסוגננת על שימוש בלועזית.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3168752334115714626?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-77853151690997848442009-01-28T09:00:00.000+02:002009-01-28T09:02:33.252+02:00בהתחלה חשבתי שמדובר במשהו חד פעמי, אך עושה רושם שהכינוי <span style="font-weight:bold;">ממשלת ביברמן</span> או סתם <span style="font-weight:bold;">ביברמן</span> (על משקל ביבי+ליברמן) הולך וקונה לו אחיזה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7785315169099784844?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-63541119973140380822009-01-27T02:15:00.001+02:002009-01-27T02:23:12.309+02:00ל"הארץ" יש מוסף כלכלי בשם "דה מרקר". ומה כתובתו של <a href="http://vaadhaaretz.blogli.co.il/">וועד עיתונאי הארץ...</a>? de.worker@gmail.com!<br /><br />סחתיין על ההומור (ועל הסבטקסט שלו).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6354111997314038082?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-18969194345260439022009-01-26T05:03:00.000+02:002009-01-26T05:09:48.746+02:00<a href="http://www.flickr.com/photos/alr13bear/3226399271/">מישהו</a> לא כל הבין את הסיסמא של פלאפל מושיקו... (ראו את הכותרת שניתנה לתמונה).<br /><br />הצירוף הישראלי "<span style="font-weight:bold;">לקנות מישהו</span>" אינו עובד כשמתרגמים אותו לאנגלית.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1896919434526043902?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-86342237048931247202008-12-05T20:19:00.000+02:002008-12-05T20:21:52.624+02:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3633194,00.html">לפעמים</a>, YNET, דווקא עדיף להשתמש בעברית <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/11/blog-post_16.html">ולא בלועזית</a>...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-8634223704893124720?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-46044270911400184062008-11-27T04:49:00.001+02:002008-11-27T09:08:20.937+02:00אני לא יכול להימנע מעוד כמה הברקות לשוניות מטוקבקים...<br /><br />בתגובות <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3629123,00.html">לכתבה</a> ב YNET על כתב האישום נגד אולמרט מצאתי שתי פנינים.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">8. הבובליכודניקים "שוכחים" שאולמרט הוא איש הליכוד 30 שנה</span><br /><br /> <br /><span style="font-weight:bold;">49. שמעון פרס לטרור ישחרר אותו מיד </span> <br /><br />גם נתקלתי כעת ברשת במילה <span style="font-weight:bold;">וואטאבה</span>. הניחוש שלי הוא שמדובר בכתיב עברי משעשע למילה whatever (סחתיין על ההגיה המסוגננת בלי ה R בתעתיק...)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4604427091140018406?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-52766464385679084902008-11-21T08:36:00.000+02:002008-11-21T08:38:37.852+02:00עד סוף היום ניתן להציע תרגומים <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/10/blog-post_21.html">לתחרות התרגום</a>!<br /><br />היות שעד עכשיו אף אחד לא בחר להשתתף הפעם, כדאי לנצל את ההזדמנות: מי שיציע תרגום ודאי יזכה (גם במקום הראשון וגם במקום האחרון)!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5276646438567908490?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-10824639358090415962008-11-19T03:26:00.000+02:002008-11-19T03:30:27.284+02:00<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/07/blog-post.html#comments">בזמנו</a> דנו כאן בכינוי <span style="font-weight:bold;">סמול</span> למחנה השמאל בשפת הטוקבקים, והועלו מספר השערות לגבי מקור ומשמעות צורת הכתיבה הזו. אחת מהן הייתה שהמטרה היא לרמוז ל small באנגלית. הנה חיזוק להשערה זו:<br /><br />אמיר אורן כותב <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1038348.html">בהארץ</a>: "פרס הלך ימינה ולמעלה, לקדימה ולנשיאות; עוז הלך שמאלה, לסמול שחולם להיות ביג; ורק ברק נשאר באמצע..."<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1082463935809041596?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-39520013267620473592008-11-16T00:45:00.001+02:002008-12-05T20:41:20.745+02:00כותרת ב YNET: <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605141,00.html">פתרון אולטימטיבי לבעיה הפלסטינית</a>.<br /><br />לפעמים נוח שיש תחליפים לועזיים למילים עבריות.<br /><br />(אני מניח שאני לא צריך להיות מפורש יותר)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3952001326762047359?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-79668288955629897482008-11-15T10:10:00.000+02:002008-11-15T10:14:46.970+02:00<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1037083.html">הארץ מדווח</a>: החוגים ללשון עברית באוניברסיטאות - היהודים עזבו, הערבים הגיעו.<br /><br />לסקרנים, הנה הדרישות <a href="http://www.tau.ac.il/humanities/hebrew/yedion-ba.heb.html">לתארים</a> בלשון העברית באוניברסיטת ת"א.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7966828895562989748?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-75819591187432628412008-11-08T04:09:00.000+02:002008-11-08T04:10:02.577+02:00נותרו שבועיים <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/10/blog-post_21.html">לתחרות התרגום</a>!<br /><br />כדי להשתתף מספיק לתרגם בית אחד מהשיר של אדגר אלן פו ולפרסם אותו באיזור התגובות.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7581959118743262841?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-68818143454137455002008-11-02T23:07:00.001+02:002008-11-03T02:32:58.311+02:00בהפטרה לפרשת נח מופיע הפסוק המבלבל "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (<a href="http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1055.htm#1">ישעיהו נה א</a>). נדמה לרגע שהפסוק הוא תקדים ל"הצעה" המפורסמת של מרי אנטואנט: "אם אין לחם, שיאכלו עוגות" (S'ils n'ont pas de pain, qu'ils mangent de la brioche) אך אברבנאל מציע הסבר נאה לפסוק:<br /><br /><blockquote>וכבר ידעת שמילת "כסף" הנחתה הראשונה היא הכוסף והתאוה, ומפני שמתכת הכסף יכספוהו הכל, לכן מפני הכוסף אליו יקרא "כסף".</blockquote><br /><br />האטימולוגיה של אברבנאל (שחי במאה ה-15) למילה <span style="font-weight:bold;">כסף</span>, ולתאוות הכסף של בני האדם, מזכירה כעת דווקא ביטוי צרפתי אחר: plus ca change, plus c'est la meme chose...<br /><br />לפי אטימוליגה זו משמעות הפסוק המבלבל, בהקשר משל המים והאוכל, היא, <br /><br /><blockquote>אף על פי שאתם חסרים מכל ידיעה ולא כוספים אליה, לכו ללמוד ולהטריח עצמכם בלימוד התורה ואז תאכלו ותהנו ממנה, וכמו שאמרו "יגעת ולא מצאת אל תאמין". </blockquote><br /><br />או במילים אחרות "מתוך שלא לשמה".<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6881814345413745500?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-91657837836273737672008-11-01T23:04:00.001+02:002008-11-01T23:09:04.939+02:00אני לא בארץ, ולכן נתקלתי בכינוי <span style="font-weight:bold;">פרידמנים</span> רק עכשיו. אמש ראיתי אותו בטוקבק, אבל חשבתי שמדובר ברמז לשר דניאל פרידמן. מידיעות של סןף השבוע הבנתי שמדובר בכינוי לאשכנזים, ושהמקור הוא עינב בובליל בתכנית הטלוויזיה "האח הגדול".<br /><br />הבנתי נכון? יש הקשר מעניין כלשהו?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-9165783783627373767?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com26tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-82490491472921963672008-11-01T20:21:00.001+02:002008-11-01T20:31:54.624+02:00יש משהו חביב בכך שבהכרזת הפרישה שלו אמר רן כהן <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3616072,00.html">אני הולך לעשות לנשמתי</a>, במקום "לעשות לביתי" שהפך כבר לביטוי מקובל בקרב הפוליטיקאים בארץ.<br /><br /><br />(הכותרת היא, כמובן, רמז לפתגם הלטיני <span style="font-weight:bold;">Cicero pro domo sua</span>).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-8249049147292196367?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-73304026144835316282008-10-21T08:04:00.000+02:002008-10-21T08:08:16.019+02:00בהמשך לדיונים מהימים האחרונים על המילה <span style="font-weight:bold;">מת</span> אני חש צורך להזכיר את הניב העממי <span style="font-weight:bold;">למה מי מת?</span>. הניב משמש לציון פליאה והתקוממות גם יחד.<br /><br />לדוגמת שימוש אין טובה <a href="http://www.humor.co.il/view.php?joke=290&color=2">מהבדיחה הקלאסית</a> הזו, שיש לה זקן ארוך ועבות ווריאציות רבות. אזהרה: ההומור של הבדיחה הוא מעט שחור (בז' בהיר).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7330402614483531628?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-45952380384768729562008-10-21T05:57:00.003+02:002008-10-21T22:19:24.185+02:00מזמן לא הייתה לנו תחרות, אז לכבוד השנה החדשה (וברוח הביטוי הכל כך ישראלי "אחרי החגים"), אני מכריז (מחריז?) על תחרות תרגום! התרגום המנצח יהיה התרגום המוצלח ביותר של השיר <a href="http://www.fordham.edu/halsall/medny/venturi-poebells.html">The Bells</a> של אדגר אלן פו.<br /><br />תרגום שירה הוא אתגר מיוחד בגלל הקושי לשמור על המשמעות המילולית מבלי לוותר על המצלול, החריזה, והמבנה. שירו של פו עושה שימוש רב במצלול, ושורות רבות בו משמשות כדי להזכיר את קול צלצולם של פעמונים. בבית הראשון הם <span style="font-weight:bold;">jingling and tinkling</span>, ובבית האחרון הם <span style="font-weight:bold;">moaning and groaning</span>. <br /><br />התרגום המנצח יהיה זה שיצליח לשחזר בצורה הטובה ביותר את המאפיין הזה של שירו של פו.<br /><br />תאריך אחרון להשתתפות: <span style="font-weight:bold;">21 לנובמבר</span>. מותר להגיש לתחרות גם תרגום של בית אחד מהשיר (לבחירתכם). התרגומים צריכים להופיע באזור התגובות של הודעה זו.<br /><br />ולמי שלא מעוניין בתחרות אלא רק בחידה: מדוע צריך היה להמתין עם התחרות הזו עד חנוכה?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4595238038476872956?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-70790557926726904772008-10-20T04:14:00.002+02:002008-10-20T04:28:55.630+02:00בהמשך לדיון על השימוש במילים <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/10/blog-post_19.html">נפטר ומת</a>, ראו את הדיווח הבא מהארץ: <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1029867.html">ליאורה אהרונסון: מיטל לא "הלכה לעולמה" - היא נרצחה</a>.<br /><br />נדמה לי שהסיבה העיקרית לשימוש במילה נפטר היא כדי להימנע משימוש במילה הצורמת <span style="font-weight:bold;">מת</span>. לדוברי עברית יש אוסף של יופמיזמים נוספים: הלך לעולמו, עבר לעולם שכולו טוב, החזיר ציוד, ועוד.<br /><br />המילה <span style="font-weight:bold;">מת</span> מכבידה עוד יותר על תיאור שהוא ממילא קשה. היא קצרה ככל שניתן, ונגמרת בהברה סגורה. הסופיות וההחלטיות הזו תורמת לכך שלעתים קרובות מחפשים מילה חלופית. אפשר לעתים קרובות לשמוע את ההיסוס הקל לפני שמופיע התיאור "נפטר" או "הלך לעולמו" - המתנה קצרצרה שבה הדובר מתלבט באיזה מילה לבחור.<br /><br />אגב, ראובן סיוון כותב בלקסיקון דביר לשיפור הלשון: "נפטר היא מילה מעודנת יותר ממת. אין היא צריכה משום כך להשכיח את המילה מת". נדמה שאפשר להסיק מעצה זו שסיוון גם הוא חשב שהשימוש המועט במילה "מת" נובע מרצון להשתמש במילה מעודנת (או עדינה) יותר. לא מפתיע במיוחד שככל שהאדם שמדברים עליו קרוב יותר, או מעורר יותר הזדהות, הרצון להשתמש במילה עדינה יותר יהיה חזק יותר. הסבר זה יכול להסביר לפחות חלק מהשימוש הרב יותר ב"נפטר" עבור יהודים, בשיח של יהודים ישראליים ובאמצעי התקשורת בארץ. אם כי היה בהחלט מטריד לשמוע שישנם מקומות בהם ישנן הנחיות פורמליות לבחירה בין "מת" ו"נפטר" בהתאם להשתייכות לאומית.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7079055792672690477?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-46034738227024482322008-10-19T04:32:00.000+02:002008-10-19T04:38:59.750+02:00רן הכהן כותב בתרבות וספרות של הארץ על האבחנה הכאילו-לשונית <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1029224.html">יהודי נפטר, גוי מת</a>: "הפלפול הדתי-לאומני הזה הוא מהלך כפול של התחסדות. ראשית, ההבחנה מוצגת כעניין דתי נייטרלי: הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם בצלמו, בחר להטיל עול מצוות על יהודים בלבד; אין כאן מה להיעלב, ובוודאי שאין כאן גזענות. שנית, הפוליטיות של ההבחנה מוסתרת על ידי הצגתה כעניין של עברית נכונה, ממש כמו ההבדל בין "שלוש" ל"שלושה". דובר שאינו מבחין בין המיתות אינו נתפס כבעל השקפת עולם שונה (שוויונית, נאורה), אלא כבור ועם הארץ, כמי שאינו מכיר את כללי הלשון ואינו שולט במקורות - כמיטב המסורת על אודות "העגלה הריקה"."<br /><br />על איזה דיאלקט של בעברית מדבר רן הכהן? נדמה מהרשימה שיש בידול מובהק, ואין משתמשים במילה "מת" ביחס ליהודים ולהיפך. ייתכן שבמגזרים מסוימים אכן כן, אף שאינני בטוח בכך. להרגשתי אין הדבר נכון לגבי העברית הישראלית כפי שלמשל משמשת את אמצעי התקשורת החילוניים. לאור כך שאין נתונים סטטיסטיים ברשימה אינני יודע איך להתייחס לטיעון ולמסקנות של הכותב.<br /><br />דעות ותגובות יתקבלו בברכה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4603473822702448232?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-14070524316703997272008-10-13T01:59:00.000+02:002008-10-13T02:03:07.522+02:00אתר נוסף גיליתי השבוע: ל<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/05/blog-post_108472910561434010.html">פרויקט בן-יהודה</a> יש <a href="http://benyehuda.org/blog/">בלוג</a>.<br /><br />אמנם הם בחרו שלא לתת קישור הנה (ולא שאין להם קישורים בנושא "לשון עברית"!), אבל בכל זאת זה נראה בלוג שראוי להוסיף לרשימות הקריאה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1407052431670399727?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-79965493577522853102008-10-12T05:22:00.000+02:002008-10-12T05:28:46.027+02:00במסוף לשבת של ידיעות אחרונות מספר נחום ברנע: כאשר שר הקליטה אלי אפללו היה ראש סיעת קדימה בכנסת, הוא ביקש פעם לשמח את אהוד אולמרט. "הסיעה", אמר, "נותנת לך רוח גבית מכל הכיוונים".<br /><br />חובבי עברית יהנו גם מהציטוטים שמביא ברנע ממשלי קרילוב בתרגומו הרענן כטל של <span style="font-weight:bold;">חנניה רייכמן</span>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7996549357752285310?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-57927807766519951682008-10-12T01:55:00.004+02:002008-10-12T02:53:04.735+02:00האתר <a href="http://www.nechama.org.il/">גיליונות נחמה</a> מאגד בתוכו את כל הגיליונות לעיון בפרשת השבוע שכתבה והפיצה נחמה ליבוביץ ז"ל במשך עשרות שנים. <br /><br />גליונות פרשת השבוע המופלאים של נחמה ליבוביץ נועדו לעזור ללומדים בכוחות עצמם להתמודד עם פרשת השבוע. הגליונות הציפו את השאלות הפרשניות המטרידות בכל פרשה, הפנו לדברי הפרשנים, ולבסוף הציגו ללומד שאלות, חלקן קלות וחלקן קשות.<br /><br />האתר מציג את הגליונות בצורה נוחה לצפיה והדפסה, אך למרבה האושר כולל גם סריקה של דפי הגליונות המקוריים. <br /><br />האתר מכיל פורום המיועד לאפשר לגולשים ללמוד את פרשות השבוע, לבד ובחברותא וירטואלית. אנחנו נמצאים בתקופה מצוינת בכדי להחליט להתחיל ללמוד את פרשת השבוע באופן מסודר! תלונה אחת לי לבוני האתר: מדוע אין האתר מספק RSS בכדי שניתן יהיה לעקוב אחר הגליונות בקלות, ולעקוב אחר הדיונים השבועיים בפורום - שהרי לו הגליונות נכתבים היום הרי שהיו מופיעים כבלוג?<br /><br /><br />האתר יפה ונוח לשימוש. מומלץ בחום!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5792780776651995168?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-3560232388304940242008-10-09T23:50:00.003+02:002008-10-15T08:05:39.359+02:00הפיוט <a href="http://www.piyut.org.il/textual/172.html">ונתנה תוקף</a> מתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים הוא מקור ההשראה לשירו של לנאורד כהן <a href="http://www.leonardcohenfiles.com/album11.html#I">מי באש</a> (Who By Fire).<br /><br />הנה שני ביצועים יפים שמצאתי לשיר: <a href="http://www.youtube.com/watch?v=j2T274bXIxU">1</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=_7KWWvRYSSw">2</a><br /><br />הפיוט עצמו הולחן, כמובן, גם על ידי יאיר רוזנבלום. רוזנבלום הלחין את הפיוט לזכרם של אחד עשר מחברי קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום כיפור. <br /><br />לכבוד התחלת השנה החדשה הנה חידה. מה הקשר בין <span style="font-weight:bold;">ונתנה תוקף</span> ודנמרק?<br /><br /><span style="font-weight:bold;">רמז:</span> התשובה שהתכוונתי אליה קשורה לבית המתחיל במילים וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.<br /><br /><span style="font-weight:bold;">פתרון החידה:</span> הבית שהפניתי אליו מכיל את המילים וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן. <span style="font-weight:bold;">חיל ורעדה</span> הוא שם ספרו המפורסם של הפילוסוף הדני סרן קירקגור.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-356023238830494024?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-13385762190006105832008-10-01T10:35:00.002+03:002008-10-01T11:17:37.858+03:00הנושא חורג מעט מגבולות הדיון הרגילים שלנו, אבל לאור התגובות לגבי <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/09/blog-post_28.html">התרגום של גוגל </a> מעברית ולעברית חשבתי שאולי כדאי לתת מעט קישורים לקריאה נוספת בעניין.<br /><br />באופן כללי התרגום של גוגל מבוסס על מה שמכונה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Statistical_machine_translation">תרגום מכונה סטטיסטי</a>. הרעיון מאחורי שיטה זו פשוט: בעזרת מודלים סטטיסטיים של שתי השפות מחפשים טקסט שההסתברות שהוא התרגום של הטקסט הנתון היא מקסימאלית. המימוש הוא הרבה יותר מורכב ומתוחכם, כמובן.<br /><br />גוגל מסבירים בקצרה את הרעיון ב <a href="http://www.google.co.il/intl/iw/help/faq_translation.html">FAQ</a> של מערכת התרגום שלהם. בזמנו שמעתי הרצאה של מנהל המחקר שלהם שסיפר איך הם פיתחו בכמה ימים את התרגום מערבית - מבלי שאיש בצוות ידע ערבית... יש להניח שהתוצאה לא הייתה מושלמת!<br /><br />בכדי שהתרגום יהיה מוצלח המודל הסטטיסטי צריך להיות מבוסס על קורפוס גדול ככל האפשר. יש להניח שזו אחת הסיבות לכך שהם מאפשרים היום להציע תיקוני תרגום. גוגל אף פתחו אתר <a href="http://news.cnet.com/8301-1023_3-10005605-93.html">לשידוך</a> בין מתרגמים ללקוחות, <a href="http://gigaom.com/2008/08/04/google-translation-center-the-worlds-largest-translation-memory/">שייתכן</a> שהוקם למטרות דומות.<br /><br />למי שרוצה לדעת הרבה יותר: רשימת <a href="http://www.cse.ucsd.edu/~dkauchak/mt-tutorial/">הפניות למאמרים</a>, ו<a href="http://nlpers.blogspot.com/2008/09/statistical-machine-translation-papers.html">הסבר</a> כללי על הטכינקות של תרגום מכונה סטטיסטי, כולל הפניות למאמרים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1338576219000610583?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-29056744363481975332008-09-28T12:14:00.000+03:002008-09-28T12:22:13.301+03:00מנגנון התרגום של גוגל <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3602476,00.html">תומך עכשיו</a> בתרגום מעברית ולעברית.<br /><br />התוצאות בינתיים די משעשעות. נסיתי "אפונה וגזר", וזה לא כל כך הצליח. "אפונה ו-גזר" הלך יותר טוב. מ"המקרר" הוא בכלל התעלם... את המילה "גוגל" הוא מכיר, אבל "לגגל" ו"גיגלתי" כבר לא צלחו.<br /><br />גוגל מאפשר להציע תיקוני תרגום לשיפור המנגנון, כך שאתם מוזמנים <a href="http://translate.google.com/translate_t">לנסות</a> דוגמאות תרגום ולהציע תיקונים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2905674436348197533?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-26495180438212192022008-09-22T05:16:00.003+03:002008-09-23T10:33:49.149+03:00<span style="font-weight:bold;">יחיד או רבים, תמיד הופיעו החתולים בשם עצם יחד נקבה, "החתולה", שניקזה אליה כמדומה את תמצית השטניות של חיה זו</span> (רונית מטלון, קול צעדינו, עמ' 60) [על כלבים, ראו <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/09/blog-post_975.html">כאן</a>]<br /><br />לבעל החיים ששמו המדעי Felis catus קוראים בעברית <span style="font-weight:bold;">חתול</span>. אלא שהעברית מבדילה בין זכר לנקבה, ולכן יש חתולים ויש חתולות. בדרך כלל המין הגנרי בעברית הוא זכר, אך במקרה של החתולים רבים מתעקשים לכנות בעל חיים חתולי גנרי בשם <span style="font-weight:bold;">חתולה</span> מבלי לפשפש קודם אי שם מתחת לזנב. אלא שבכך לא תם העניין. האם מדובר בח<span style="font-weight:bold;">תו</span>לה או בחתו<span style="font-weight:bold;">לה</span>, דהיינו היכן ההטעמה? בכך עוסק הסקר הבא.<br /><br />יש האומרים שמדובר בתופעה ירושלמית (בתור ירושלמי, מהיכן לי לדעת איך מדברים עברית בורים ועמי ארצות משאר הישובים בארץ?). לדיונים מלומדים ופחות מלומדים ראו את הקישורים הבאים - אך אנא: ענו על הסקר לפני קריאת הדיונים הללו!<br /><br />מילים דיגטליות: <a href="http://digitalwords.net/dw/?p=136">המין השלישי</a>.<br /><a href="http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?blog=9463607&user=22501#07">ירושלמית מדוברת</a>.<br /><a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewmsg.asp?forum=752&msgid=90302445">העיר היחידה שיש בה רק חתולות</a><br /><br /><script language="javascript" src="http://www.skarim.co.il/pollpage.php?user=ehudla&id=17106&width=400&utf8=1"></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2649518043821219202?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-90110111891102772242008-09-21T21:46:00.000+03:002008-09-21T21:49:40.324+03:00חידה ספרותית כמעט אקטואלית. מאיזה ספר, ועל מי נאמרו, המשפטים הבא:<br /><br /><span style="font-weight:bold;">השבועיים הראשונים עם ___________ היו ירח דבש מופז. היא התרגשה: _________ מסתכל עליה כאילו הוא מבין הכל. ______ חכם, שיהיה בריא.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-9011011189110277224?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-57213730600889522562008-09-21T11:05:00.000+03:002008-09-21T11:21:55.844+03:00יוסי ורטר <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023041.html">בהארץ</a>: "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני <span style="font-weight:bold;">תקופת הכשרה, או אכשרה (מלשון כשר)</span>, בראשות הממשלה."<br /><br />המילה <span style="font-weight:bold;">אכשרה</span> שאבן שושן מפרש כך: "הכשרה, העשות כשר וזכאי למשהו", משמשת כמעט תמיד בהקשר הביטוחי בצרוף הכבול <span style="font-weight:bold;">תקופת אכשרה</span>, דהיינו תקופת המינימום בה אדם צריך לשלם פרמיית ביטוח או להיות חבר בקופה ביטוחית עד שהוא זכאי לזכות בתנאי הפוליסה.<br /><br /><br /><span style="font-weight:bold;">הכשרה</span>, משמעותה אימון או התמחות (מהפועל <span style="font-weight:bold;">הכשיר</span>), וכן כמובן עשיית דבר לכשר ("הכשרה לפסח").<br /><br />שתי המילים הן "מלשון כשר", ואילו "תקופת אכשרה" אינה התקופה הדרושה לעשיית דבר מה לכשר (זו יכולה להיקרא תקופת הכשרה, עם חשש לדו משמעות). תקופת אכשרה היא תקופה של תשלום דמי ביטוח. <br /><br />נדמה שמוטב היה לכתוב, "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני זמן להכשיר את עצמה לתפקיד, ולהכשיר את מינויה לתפקיד ראש הממשלה".<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5721373060088952256?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-73761633668123345542008-09-15T05:20:00.003+03:002008-09-15T05:20:55.690+03:00<script language="javascript" src="http://www.skarim.co.il/pollpage.php?user=ehudla&id=17006&width=400&utf8=1"></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7376163366812334554?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-63435271310960337862008-09-15T05:17:00.001+03:002008-09-15T05:17:40.872+03:00<script language="javascript" src="http://www.skarim.co.il/pollpage.php?user=ehudla&id=17005&width=400&utf8=1"></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-6343527131096033786?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-53591235526769590492008-09-15T02:38:00.002+03:002008-09-15T03:14:12.075+03:00לפי <a href="http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=1367&subject=%E0%E1%E9%E6%F8%E9%ED%20%E5%E7%F4%F6%E9%ED">האתר הזה</a> המילה <span style="font-weight:bold;">טבורט</span> שמשמעותה שרפרף נמוך ומקורה בצרפתית, הגיעה אלינו דרך פקידי הברון. האם מישהו יודע או יכול להעיד האם אטימולוגיה זו נכונה? אפשרות אחרת היא שהמילה הגיעה עם העולים ממדינות שהיו תחת הקולוניאליזם הצרפתי.<br /><br />אגב, לא היינו צריכים את הצרפתית: הטבורט זכה לשמו על שום הצורה של כיסאות נמוכים לאדם אחד, המזכירים צורת תוף. מצלצל לכם מוכר? <span style="font-weight:bold;">טנבור</span> (לעתים בטעות "טמבור", על פי המילה הצרפתית) הוא אכן תוף קטן, אחד מכלי ההקשה הקדומים. המילה הגיעה לעברית מהמילה הארמית "טנבורא". המקור של המילה בצרפתית, ובשפות נוספות, הוא מהמזרח הקדום (ככל הנראה פרסית, שם יש מילים דומות במשמעות תוף), אך האטימולוגיה המדויקת אינה ברורה. המילה <span style="font-weight:bold;">טאבּוֹר</span> הקיימת בכמה שפות (בהן אנגלית, פולנית וסרבית) משמעותה מחנה, ומקורה בטורקית. המשמעות מקורה ככל הנראה במעגל עגלות וכדומה שהקיף את המחנה. <br />הקשר של כל המילים הללו למילה העברית <span style="font-weight:bold;">טַבּוּר</span> נראה מתבקש, אך הקשר האטימולוגי לא ברור לי כל צרכו (גם מילה זו, כמו טנבור, קיימת כבר בשפת חז"ל).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5359123552676959049?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-75589158243274534482008-09-05T10:15:00.000+03:002008-09-05T10:20:20.953+03:00<a href="http://157.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1151365">דיון משעשע </a> על ביטוי הסלנג <span style="font-weight:bold;">לחפור</span>. <br /><br />שימוש לדוגמה, תוכלו למצוא <a href="http://meital.blogli.co.il/archives/150">כאן</a> ו<a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=654&msgid=121241357">כאן</a>.<br /><br />מידע נוסף יתקבל בברכה: היסטוריה וכו'.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7558915824327453448?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-28493755436157345052008-09-05T06:18:00.001+03:002008-09-05T06:28:14.095+03:00שלוש מילים באנגלית. מי יוצאת הדופן?<br /><br />Macher - יוזם, יוצר, בעל השפעה, אך גם נוכל וכד'.<br /><br />Maven - מומחה, מבין עניין.<br /><br />Maverick - אדם עצמאי, לא קונפורמיסט, חושב בשביל עצמו.<br /><br />(בונוס: מה משמעות הכותרת?)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2849375543615734505?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-17765406417042791742008-09-05T00:12:00.002+03:002008-09-05T00:35:40.798+03:00ספרו של דויד גרוסמן <span style="font-weight:bold;">אשה בורחת מבשורה</span> הוא אחד הספרים הטובים שנכתבו בעברית המודרנית, אם לא הטוב שבהם. לא אומר עליו הרבה, בתקווה שמי שטרם קרא יסתקרן ויקרא.<br /><br />כמו ב<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2006/04/blog-post_22.html">ספרו של עמוס עוז</a> העברית היא גם כאן אחת הדמויות בסיפור. שני פנים לכך: גיבוריו של גרוסמן אוהבים וחוגגים את השפה, ומשחקי מילים מלווים את הקריאה בספר. אך לא די בכך. עלילת הספר מתרחשת על פני השנים שבין 1967 ועד ימינו אנו, והעברית, על ניביה והאלוזיות התרבותיות שבה, משתנה עם השנים. <br /><br />אם נוסיף לכך את היופי הקסום שיש בשימוש הטבעי של גרוסמן בעברית ואת העושר הלשוני של הספר, הרי שהספר הוא מתנה לאוהבי השפה, ממש כשם שהוא מתנה לכל אוהב ספרות.<br /><br />עלילתו הקשה של הספר, לא כל שכן המציאות הקשה החודרת ומתכתבת ללא הרף עם המתרחש בספר, הופכת את הקריאה בספר לחוויה הופכת מעיים לעתים. אך כזו היא ספרות גדולה.<br /><br />לא אתלוש ציטוטים מהספר, ואוציא דבר מהקשרו. יופיו של הספר הוא על מכלול הרבדים שבו, והתפתחות העלילה והדמויות לאורך ציר הזמן. אסתפק לכן רק בציטוט קטן אחד, שהלשון והדמויות מתערבבים בו יחד.<br /><br /><br /><span style="font-weight:bold;">כבר החלטתי שהשם שלו יהיה עופר. היו שמות אחרים שחשבתי עליהם בהיריון, אבל ברגע שראיתי אותו, ידעתי שהם לא מתאימים. לא גיל ולא אמיר או אביב. יותר מדי חיריקים יש בהם, והוא נראה לי ילד של חוֹלָם, שלו ואפילו קצת כבד-ראש (אבל גם עם טיפה ריחוק מהורהר, ומתבונן כזה, של סֶגול). אמרתי לאילן: עופר. והוא הסכים מיד. ראיתי שאני יכולה לקרוא לו גם מלכיצדק או כדרלעומר, ואילן יקבל הכל, וזה לא מצא-חן בעיני, כי אני מכירה קצת את אילן, וצייתנות היא לא הצד החזק שלו, וגם הייתי חשדנית, כזכור.</span><br /><br /><br />חובבי גרוסמן ישמו לדעת שהרצאות שניתנו ביום העיון לכבודו של הסופר דויד גרוסמן, שנערך בתחילת יולי מטעם החוג לספרות ומרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית <a href="http://video.tau.ac.il/Lectures/General/Kipp_Center/">זמינות לצפייה</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1776540641704279174?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-41492639774976149512008-09-03T09:56:00.002+03:002008-09-03T09:58:33.426+03:00לאחר בקשות חוזרות ונשנות שיניתי את הפונט של האתר, וכן את גודל האותיות.<br />מקווה שלטעמכם.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4149263977497614951?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-75871056791050249452008-08-30T23:18:00.001+03:002008-08-30T23:23:18.423+03:00במוסף לשבת של ידיעות אחרונות כותבת סימה קדמון על אבי דיכטר. בין לבין מופיע המשפט הבא: "אגב, אם פרסומים זרים היו חושפים את תוצאות ההצבעה בקבינט ערב ההפצצה על הכור הגרעיני בסוריה, הם היו בטח מגלים שדיכטר היה היחיד שהצביע נגד".<br /><br />מישהו מעוניין לפרש?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7587105679105024945?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-15483348365893627142008-08-30T23:13:00.001+03:002008-08-30T23:26:20.903+03:00מאיר שלו במוסף של ידיעות אחרונות בוחן את השימוש של אהוד ברק במושג <span style="font-weight:bold;">חלום רטוב</span>. ברק אמר שחלומו הרטוב הוא להיות ראש ממשלה ושר חינוך.<br /><br />שלו: "אם ברק היה כותב את שירי רחל: הוי כנרת שלי... הוי כנרת שלי.. ההיית או חלמתי חלום רטוב".<br /><br />שר חינוך, שלו סבור, מוטב שישתמש בשפה פחות ציורית.<br /><br />איך אומרים בעברית? שלו עושה עליו סיבוב.<br /><br />(אפרופו חלומות רטובים וחינוך, <a href="http://xkcd.com/463/">הקריקטורה הבאה</a> עלתה בדעתי).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1548334836589362714?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-52115141552292588472008-08-11T02:26:00.000+03:002008-08-11T02:29:07.825+03:00<a href="http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=57123">שיעור מוקלט</a> על הקריאה בתנך, ועל טעמי המקרא. הקשבתי אך לשיעור הראשון, אך באתר קיימים שיעורים נוספים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5211514155229258847?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-32609912734923809332008-08-11T00:59:00.000+03:002008-08-11T01:01:52.065+03:00השחקן <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%99">חיים בנאי</a> זכור <span style="font-weight:bold;">כאלברט פירות</span> אחת מהדמויות הבודדות שחדרו מעולם הפרסומות לתרבות הפופולרית בארץ. יהי זכרו ברוך.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3260991273492380933?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-42324045504699951232008-08-10T03:51:00.000+03:002008-08-10T03:53:35.376+03:00איך אפשר לתרגם לאנגלית את ביטוי הסלנג "לעשות למישהו שמיכה"?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4232404550469995123?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-17590576417877447292008-08-09T23:00:00.000+03:002008-08-09T23:04:32.677+03:00בהמשך הרשימה על <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/08/blog-post_09.html">הריסת בניין</a> בית היתומים האשכנזי ברחוב הרב קוק בירושלים כותב ב. מיכאל:<br /><br />עוד מעט תיעקר גם [קופת הצדקה], תושלך לזבל ותפנה את מקומה ל"דורמן" שישמור על ה"לובי", וידאג שרק היפים והעשירים יוכלו להגיע את ה"פאטיו" ואל ה"ספא". והבט ממש מתהפכת.<br /><br />דרכו של עולם או אירוניה היסטורית? אתם תחליטו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1759057641787744729?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-24753201207288287712008-08-09T22:13:00.005+03:002008-08-09T22:54:21.490+03:00<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/08/blog-post.html">גם</a> ב. מיכאל לא יכול להתאפק: במוסף לשבת של ידיעות אחרונות (8.8.2008) הוא כותב על הריסת בית ברחוב הרב קוק בירושלים, "זה היה עוד פיגוע דחפור בעיר האומללה הזאת. פיגוע ברשות ובסמכות. ברוך השם, ללא פגיעות בנפש, אך עם פגיעה כואבת בנשמתה."<br /><br />אולי די?<br /><br />הבית, אגב, הוא <span style="font-weight:bold;">בית היתומים האשכנזי</span>, אותו ניהל זאב (וילהלם) הרצברג. הרצברג איחד את בית היתומים עם בית הספר "למל". אותו הרצברג ראוי לאזכור מיוחד כאן, שכן היה ממחיי השפה העברית ומיוזמי <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99#.D7.91.D7.99.D7.AA_.D7.94.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.9E.D7.93.D7.A8.D7.A9_.D7.90.D7.91.D7.A8.D7.91.D7.90.D7.A0.D7.9C">הספריה הלאומית</a>. ב 1888 הוא כינס בביתו מפגש בו הוקמה הלשכה הראשונה של <span style="font-weight:bold;">בני ברית</span> בארץ. בין הנוכחים בפגישה: אליעזר בן יהודה, דוד ילין, ויוסף בר"ן מיוחס. <br /><br />התיאור הבא ממחיש את אופיו של הארגון הזה, ואת תפקידו ההיסטורי:<br /><br />" ד"ר הרצברג [...] בחר את המנין הראשון ליסוד לשכת "ירושלים", הלא המה: ד"ר וילהלם - אבי הלשכה, אליעזר בן-יהודה, חיים הירשנזון, דוד ילין, אפרים כהן, אברהם משה הרצברג לונץ, עוזר דוב ליפשיץ, יוסף מיוחס, ישראל דב פרומקין ושמעון שטרן. לשכת ירושלים היתה הגוף הצבורי הראשון, שקבל עליו לחובה לנהל את הוכוחים באספותיו בלשון העברית ולרשום את זכרון הדברים בעברית (המזכיר הראשון של הלשכה היה אליעזר בן-יהודה)[...] בהכירה בתועלת, שמסדר בני ברית עלול להביא לכל הישוב בארץ-ישראל, יסדה לשכת "ירושלים" בשנת תר"ן שלש לשכות חדשות, את לשכת "שער ציון" ביפו, לשכת "הגליל" בצפת ולשכת "ארזי הלבנון" בבירות, ששתפו מאז פעולה עם הלשכה האם [...] מורי בית-הספר למל, פעילי בני ברית [...] באו לידי החלטה להתחיל מבראשית ולהשתית את החנוך על גן הילדים, שבו יחונכו הילדים בגיל הרך לפי שטת פסטלוצי-פריבל על טהרת הלשון העברית. לשכת ירושלים הקציבה את חמש מאות הפרנקים הראשונים ליסוד גן הילדים הראשון ומנתה ועדה של שלשה חברים (דוד ילין, ישעיהו פרס ואריה ליב לוי) להפעיל את המפעל החנוכי הזה. " (פרס 47-48 ,1964) <br /><br />(אני מביא את הציטוט <a href="http://www.tau.ac.il/tarbut/tezot/amit/yuval-amit-haibrit.pdf">מכאן</a>).<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2475320120728828771?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-73655273282708129132008-08-08T05:05:00.003+03:002008-08-08T05:41:01.604+03:00<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/07/blog-post_108931696922891883.html">כזכור</a>, ייחוס משמעות לבנייני הפועל השונים היא לכל הפחות התנהגות לא זהירה. על אף שלבניינים השונים יש משמעויות נפוצות, והאבחנה בין הבניינים הפעילים לסבילים היא בדרך כלל קלה, רבים המקרים שבהם הבניינים משמשים רק כתבניות ליצירת פעלים, ללא התייחסות למשמעות "הרשמית" של הבניין. במיוחד נכון הדבר כאשר יש צורך ליצור מספר פעלים שונים מאותו שורש. התעקשות של אנשים על המשמעות של בניינים יכולה להציק, וכאשר היא משתלבת עם הנטייה הנעימה לתיקון יתר היא יכולה להמאיס על הדוברים בניינים חפים מפשע. <br /><br />אני מקווה שאפשר להבין מהפיסקה הקודמת שהפעם אנחנו עוסקים ב<span style="font-weight:bold;">הפעיל</span>.<br /><br />לא מזמן תיקן אותי מישהו כאשר אמרתי "השמנתי לאחרונה". באושר לא מוסתר הוא פסק שיכול להיות ששמנתי אך לא שהשמנתי. "השמנתי" הוא הרי בהפעיל. האושר והבטחון העצמי של הדובר השאירו אותי בפה פעור (דבר משמין בפני עצמו, כמובן). האם ייתכן שכולנו טועים? ובכן, זה ייתכן - אך זה לא מה שכאן קורה.<br /><br />אכן, <span style="font-weight:bold;">שָמַן</span> (בבנין פעל, המכונה גם בניין קל) יכול לשמש לציון השמנה, אך כך גם <span style="font-weight:bold;">הִשְמִין</span> (כן, בהפעיל). אבן שושן למשל מסביר לנו את העניין כך: השמין (פיו"ע) 1. (פ"י) הוסיף שׂמֶן, כיסה בשומן, גרם שישמן. 2. (פ"ע) נעשה שמן, נוסף לו שומן.<br /><br />מה זה פ"ע? פ"ע משמש במילון לציון <span style="font-weight:bold;">פועל עומד</span>. פועל עומד הוא פועל המביע פעולה הנשארת בעצם הפועל ואינה עוברת לאחר. ואכן, יש לנו כאן רחמנא לצלן דוגמה לפועל עומד בבניין הפעיל. הפועל יכול גם לשמש כ<span style="font-weight:bold;">פועל יוצא</span> (כזה המביע פעולה העוברת מן העצם הפועל לעצם אחר). לכן יש במילון שתי הגדרות, והפועל עצמו מופיע כ-פיו"ע. ניחשתם: פועל יוצא ועומד. המשמעויות שונות כמובן ולכן יש שתי הגדרות.<br /><br />מי שהדיון הזה בילבל אותו יכול להיעזר במשפט לדוגמה ברב-מילים: "בזמן האחרון אכלתי המון והשמנתי מאוד." אבוי, בהפעיל!<br /><br />אגב, התופעה עצמה מכונה <span style="font-weight:bold;">השמנה</span> ולא בכדי. מהיכן הה"א בהתחלת המילה? היא לא שורשית, והרי רמז שכנראה הפעיל הוא הבניין הנכון. ובכלל, גם מי שמתעקש לומר <span style="font-weight:bold;">שמנתי</span> (בבניין פעל), מן הסתם אומר <span style="font-weight:bold;">להשמין</span> ולא <span style="font-weight:bold;">לִשְמׁן</span>, למרות שצורה זו תקנית והיא הצורה הנובעת מבניין פעל. כל אלה רמזים שיכולים לשמש כאשר יש התבלטויות וויכוחים סביב שולחן האוכל...<br /><br />ולסיום חידה: (1) תנו דוגמה בבניין פעל לפ"ע ולפ"י, כדי להראות שגם בבנין קל האבחנה לא קלה. (2) מצאו דוגמה לשורש שהמשמעויות שלו בהפעיל ובפיעל כמעט והפוכות.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-7365527328270812913?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-4899115579211490032008-08-08T01:11:00.001+03:002008-08-08T01:17:30.269+03:00לנו <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/08/blog-post_07.html">חסרות מילים</a>, לאחרים יש <a href="http://www.languagehat.com/archives/003209.php">יותר מדי</a>...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-489911557921149003?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-39020673629975540012008-08-07T20:22:00.002+03:002009-02-03T22:10:22.478+02:00<a href="http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA">תגובית</a> לא <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2007/06/blog-post_30.html">תגובבה</a> היא העברות הרשמי של טוק-בק. בהשוואה לחידושי לשון אחרים של האקדמיה שדנו בהם כאן מדובר במילה חביבה למדי, שיהיה נחמד אם תיקלט. החידוש אינו חדש כל כך, ובינתיים עושה רושם שהמילה לא הפכה לנפוצה במיוחד, אבל דברים כאלה לעתים לוקחים זמן (אם כי אני סקפטי קצת לגבי הטיעון הזה... מישהו מכיר מחקר שבדק האם מילים יכולות להיקלט בהדרגה, ולאורך איזה משך זמן?)<br /><br />כמה הערות על המילה:<br /><br />באנגלית המילה טוק-בק לא משמשת לציון התגובות באתרי עיתונים וכד'. הם משתמשים בכל המקרים שאני ראיתי במילה comment, כלומר פשוט "תגובה". לפי המילונים בהם בדקתי המילה טוק-בק אינה בעלת המשמעות של המילה talk-back. אם מישהו יודע את ההיסטוריה יותר טוב, אשמח לשמוע. מכל מקום, ברור שמדובר כאן במתן מילה עברית חדשה כתחליף למשמעות שיש לשימוש בלועזית בקרב דוברי עברית, ולא הוספת מילה ללקסיקון דוברי העברית לציון משמעות הקיימת בלועזית...<br /><br />מה שנחמד במילה <span style="font-weight:bold;">תגובית</span> הוא כמובן לשון ההקטנה (הסיומת <span style="font-weight:bold;">יִת</span>). הפער בין התוכן והסגנון של טוקבקים לבין החביבות המשתמעת מהסיומת יוצרת אצלי לפחות דיסוננס מעניין... (הניסוח "התגוביות של הסמולנים" נשמע לי מבלבל ברמה האמוציונלית).<br /><br />ולבסוף: מדוע בעצם סיומת של הקטנה? מכתבים לעיתון מכונים "מכתבים למערכת" או "תגובות". לא <span style="font-weight:bold;">מכתבונים</span>. מדוע תגובות באינטרנט זוכות לכינוי בלשון הקטנה? אפשר להצדיק זאת בהתסמך על האורך, אולם גם מכתבים למערכת הינם בדרך כלל קצרים בהרבה ממכתבים "רגילים". ההסבר נעוץ לדעתי בזלזול סמוי של המחדשים בעולם הזר והמוזר של הרשת. נדמה לי שלמרות חביבותה של המילה היא משקפת תפיסת עולם ארכאית.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3902067362997554001?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-46830239870579314762008-08-06T02:41:00.000+03:002008-08-06T02:45:58.892+03:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3578357,00.html">YNET</a>: ח"כ שנלר: מפגיני השמאל מול ביתו של מח"ט בנימין - מחבלים.<br /><br />הסכנה במטפורות כמו "פצצה מתקתקת" וכד' ידועה. ההדגמה הנוכחית אינה חביבה יותר.<br /><br />בהגמה נאה איך מטפורות יוצרות תמונה מחשבתית שלמה, הסביר הח"כ שאנשי השמאל "מניחים מטעני חבלה אידאולוגיים". אכן, הסכנה דומה: מטעני חבלה הורגים, ורעיונות הם מסוכנים לא פחות...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-4683023987057931476?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-6250041681727490752008-07-11T17:50:00.000+03:002008-07-11T17:58:46.350+03:00<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3565581,00.html">בהחלט</a> יותר "חמור" מ<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/06/blog-post_30.html">סמרטוטים</a>.<br /><br />עיקר המחלוקת הלשונית היא האם תמיר אמרה "אני מנקה את החרא", כפי שהיא טוענת, או "את חתיכת חרא" כפי שטוענת רונית תירוש. הניסוח הראשון הוא רק גסות רוח, ואילו השני הוא כבר כינוי גנאי...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-625004168172749075?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-32303515466099925152008-07-11T17:28:00.001+03:002008-07-11T17:31:18.646+03:00אמש נתקלתי לראשונה במילה <span style="font-weight:bold;">לשיים</span>, שמשמעותה, כך אני מבין, היא "לתת שם". אם הבנתי נכון הכוונה היא להצמיד שם לדבר מה, למשל כאשר מדברים עם תינוקות וילדים, לא להמצאת שמות חדשים. <br />לא מצאתי את המילה ברב-מילים. האם מישהו יודע לספר עוד על מילה זו?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-3230351546609992515?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-50778653799222562512008-07-11T17:22:00.002+03:002008-07-11T17:30:44.732+03:00בשיטוטי בחניות ספרים היום נתקלתי בספר <a href="http://www.am-oved.co.il/htmls/product.aspx?C1010=19170&BSP=13469">תהיו בקשר</a> המציג עצמו כ-"ספר לישראלים בלבד" ומנסה לפענח באופן הומוריסטי את שפת הדיבור הישראלית: למה הכוונה כשאומרים "תהיו בקשר", מיהם אלה המתחילים כל משפט ב "כן. לא." ועוד.<br /><br />לא רכשתי את הספר, אך ייתכן ותרצו להציץ בו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5077865379922256251?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-19644687843422308022008-07-09T13:13:00.001+03:002008-07-09T13:29:38.669+03:00אין מים. הפתרון? קמפיין פרסומי. עד כאן אין חדש. אבל הסיסמה מעניינת: <span style="font-weight:bold;">ישראל עוברת מאדום לשחור</span>. הכוונה היא למעבר מהקו האדום (התחתון...) בכינרת לקו השחור, שמתחתיו אסור לשאוב יותר.<br />המקור של הסיסמה הוא ללא ספק סדרת הטלוויזיה הקלאסית <span style="font-weight:bold;">רצח מאדום לשחור</span>. שמה המקורי של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Homicide:_Life_on_the_Street">הסדרה באנגלית</a> שונה, אך בארץ הסדרה נקראה "רצח מאדום לשחור" משום ששמות הנרצחים בתיקי הרצח נכתבים על הלוח באדום כל עוד הרצח לא מפוענח, ונכתבים מחדש בשחור לאחר שנתפסים מבצעי הפשע. מכאן שבהקשר המקורי המעבר מאדום לשחור הוא חיובי, בשונה מכוונת הסיסמה של רשות המים.<br /><br />אגב, בימים שעוד היו כותבים את היתרות הבנקאיות על נייר ולא במחשב, האדום ייצג יתרת חובה והשחור יתרת זכות. רבים רצו מאוד לעבור מאדום לשחור...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1964468784342230802?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-12139966701010267372008-07-01T00:33:00.001+03:002008-07-01T01:28:19.791+03:00עולם הטוקבקים מספק חומר גלם רב לדיון לשוני, ולעשעוע - לא רק לאובדן האמון במין האנושי.<br /><br />אחד המנהגים שפשו אצל הטוקבקיסטים הימניים הוא הכינוי <span style="font-weight:bold;">סמול</span> במקום <span style="font-weight:bold;">שמאל</span>. עיוות שמות של אננשים היה מאז ומעולם דרך להעליב ("אהוד ברח" היא ההתחכמות הפוליטית שעולה כרגע בדעתי, אבל השימוש הנפוץ בשיטה זו הוא אצל ילדים), אך מדוע בעצם <span style="font-weight:bold;">סמול</span> יותר מעליב מאשר "שמאל"?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-1213996670101026737?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-29847878358602773642008-06-30T08:58:00.002+03:002008-06-30T10:42:39.509+03:00אוי לאוזניים שכך שומעות - מעל בימת כנסת ישראל נשמע הכינוי <span style="font-weight:bold;">סמרטוטים</span> ביחס לחברי הכנסת של מפלגת העבודה... <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/997427.html">זאב סגל</a> (הארץ) מוטרד יותר "מהצנזורה" שהפעילה יו"ר הכנסת דליה איציק.<br /><br />לא כאן המקום לדון בגבולות השיח בכנסת (וסגל צודק, כמובן, באומרו שכבר נשמעו בכנסת דברים חמורים בהרבה). אך ראוי להרהר באופן שבו פותח סגל את רשימתו: "לו עיינה יו"ר הכנסת, דליה איציק, במילון אבן שושן, היתה מגלה כי לביטויים "אופי סמרטוטי" או "התנהגות סמרטוטית" יש שימוש מקובל כחלק מדו-שיח לגיטימי."<br /><br />ראשית, בהחלט ניתן לשאול מה עניין שמיטה להר סיני: לו הוויכוח היה על פרשנות המילה, או על מידת חריפותה, הרי שהיה טעם לבדוק במילון. אך אם הדיון הוא על תרבות הדיון בכנסת, תרומתו של המילון מוגבלת הרבה יותר. והרי המילון אומר במפורש שמדובר בלשון הדיבור, וההגדרה מעידה שאיציק הבינה במה הדברים אמורים, ככל דובר עברית בארץ. מעבר לבעיות עקרוניות אלה, הרי שאבן שושן למרות מרכזיותו וחשיבותו אינו מילון מקיף במידה מספקת כדי לתת תשובה לשאלות עדינות על שימוש (usage). לצערי אין מילון העונה על דרישה זו.<br /><br />השאלה הלשונית היא, כאמור, מידת החריפות או הגסות של הכינוי "סמרטוט" הנאמר ביחס לאדם. <br /><br />לפי אבן שושן המרוכז: "כינוי גנאי למשהוי בלוי או למישהו בזוי". <br />לפי רב מילים: "כינוי גנאי לאדם רכרוכי, חלש אופי ונעדר דעה עצמאית, שניתן להשפיע עליו ולשנות את דעתו בקלות."<br /><br />ובכן, על דבר אחד יש הסכמה: מדובר בכינוי גנאי. האם לכינויי גנאי צריך שיהיה "שימוש מקובל כחלק מדו-שיח לגיטימי", כפי שכותב סגל? אני לחלוטין לא בטוח. גם אם נקבל את עמדתו של סגל לגבי גבולות הדיון בכנסת, הרי שאין סיבה שנגזים ונאמר שמדובר בחלק מדו-שיח (כינויי גנאי אינם בדיוק חלק אינטגרלי מדו-שיח), ובודאי לא שנזכה דו-שיח כזה בכינוי "לגיטימי" ובכך ניתן לו לגיטימציה.<br /><br />אך, הסוגיה מעט יותר מורכבת. לפי אבן שושן ההגדרה היא למישהו "בזוי" (או נקלה), ואם אכן בכך מתמצת המשמעות הרי שמדובר בלא יותר מכינוי גנאי. ההגדרה של רב מילים נאמנה יותר לשימוש בעברית המדוברת, ומדגישה שמודבר לא בכינוי גנאי ותו לא אלא בתיאור אופי ספיציפי ביותר, המדגיש (באופן מטפורי) רכרוכיות והיעדר יכולת עמידה. לפי הגדרה זו, שמוטב היה לו לסגל שהיה נעזר בה, דבריו של ח"כ גדעון סער היו בעלי תוכן רלוונטי לדיון, והביעו דעה שלגיטימי היה להעלותה. סער בחר בשפת דיבור ציורית, אך בה בעת גם באחת הדרכים המדויקות והקצרות בעברית לתיאור ההתנהגות אותה רצה לגנות. המילה <span style="font-weight:bold;">רכרוכי</span> עצמה, למשל, אינה קולעת באותה המידה למשמעות הרצויה.<br /><br />תיאורים נוספים בעלי משמעות דומה, אגב, נפוצים למדי בשיח הפוליטי. למשל: שבשבת, חסר חוט שדרה, וכדומה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-2984787835860277364?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-56480992136880859632008-06-14T08:45:00.000+03:002008-06-14T08:49:19.417+03:00אנא, חה"כ יולי אדלשטיין, בקרנות המזבח <span style="font-weight:bold;">נאחזים</span> (כדי למצוא מפלט) או <a href="http://kodesh.snunit.k12.il/t/t09a02.htm#28">מחזיקים</a> (כלומר נאחזים במשהו בשארית הכוחות) - <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3555195,00.html">לא נשענים עליהן</a>!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-5648099213688085963?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-4806539239679006412008-06-12T06:34:00.003+03:002008-06-12T08:49:37.639+03:00בספרו המעניין והעשיר של שאול פרידלנדר על השואה (The Years of Extermination) נתקלתי בקטע הבא המתאר כיצד העברית, שהונחלה על ידי מדריכי נוער ציונים, שימשה "בית" לילדים בטרזינשטט. <br /><br />לאור ריבוי השפות בחרתי להביא את הקטע באנגלית ולא לתרגמו לעברית.<br /><br /><div style="text-align: left;"><br />It was in one of the September transports from Vienna, the "hospital transport," that Ruth Kluger... and her mother arrived in Theresienstadt. Ruth was sent to one of the youth barracks that were under Redlich and Hirsch's supervision. There, as she writes, see became a Jew: The lectures, the all-pervading Zionist atmosphere, the sense of belonging to a community of <span style="font-style:italic;">haverim </span>and <span style="font-style:italic;">haveroth</span>... where you didn't say <span style="font-style:italic;">gute Nacht</span> but <span style="font-style:italic;">Laila tov</span>... gave the young girl a new feeling of belonging...<br />And yet... "The Czechs in L410 [the children's barracks] looked down on us because we spoke the enemy's language... So even here we were disdained for something that wasn't in our power to change: our mother tongue." (p. 354)<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7006626-480653923967900641?l=hebrewlog.blogspot.com' alt='' /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0